סם אהבה פרק 4
פרק 4 " הפתעה"
קומי ,שמעתי צעקה באוזן פתחתי עיניים לאט לאט רוצה להגיד לה שתלך, ולא תצעק לי באוזן ,רציתי להרוג אותה אבל מה שראיתי זה לא היה היא, זה היה הוא "מה אתה עושה כאן? לך מפה* אמרתי בקול עצבני, וישנוני.
"תסתמי ילדה כפויית טובה כך את גומלת להורים שלך שהביאו אותך לעולם" אמר בכעס. הרגשתי תעצבים משתלטים עליי "מי אתה חושב שאתה אה עם הורים כמוכם עדיף להיות יתום או לא להיוולד" אמרתי בצרחה. קמתי לשורותים ,אבל ליפני שיצאתי מהדלת יד תפסה בידי יד שהגעילה אותי ,יד שעדפתי למות מאשר לתת לו לגעת בי.
החיזה שלו לא הייתה ברכות, זה היה בכוח זה ישאיר לי סימן אחרי זה "על תיגע בי "אמרתי בכעס משחררת את ידי מהגועל שעומד מולי .
"את יודעת רק רציתי להגיד לך שהיום את הולכת מהבית הזה לתמיד." אמר וצחק.
רציתי לתת לו כפה, רציתי להרוג אותו על זה שהוא צוח.. רגע מה עוזבת תבית מי הוא שיגיד לי לעזוב.
"מה אתה חושב שאתה מחליט עלי מחליט עלי הבית לפי מה שאני יודעת הבית הזה שלי לא שלך ובטח ובטח לא של רותי ( זה השם של אמא שלה ) סבא הוריש לי אותו לי". צרחתי תמילה לי ,הוספתי מיד "ראיתה מזה אפילו אבא שלך לא אהב אותך" ברגע שאמרתי תמשפט הזה שמעתי תצליל המוכר של הסטירה, אבל זה כבר לא מזיז לי זה נעים לי הרגשה של הכאב.
חייכתי עליו התקרבתי עליו "מה אמרתי לך על להרים עלי יד אמרתי לך כבר שאני לא ישאיר לך לא ידים ולא פה" אמרתי לוחשת לו באוזן
הוצאתי מאחור את ההולר שלי עושה לו חתך מהיר ביד בלי שהוא שם לב
"יבת זונה מה את עושה כלבה" התחיל לקלל ראיתי תדם נוטף הרגשתי פחד פחדתי מדם מהרתי ללכת משם.
זה הגיע לו זה כלום לעומת מה שהוא עשה לי, אבל אני עוד יעשה לו חתך יותר גדולה שלא יוכלו לקראו לזה חתך.
עשיתי את הרגוני הבוקר יורדת למטה רואה את אימי במטבח מבשלת .
" אני רואה שקמת." אמרה וחייכה חייוך קטן אבל ראו שהוא מזוייף טוב גם אני לא מתה עליה זה הדדי.
"את יכולה להוריד תחיוך אני גם לא סובלת אותך." אמרתי והיא הסתובבה חוזרת לבשל, פתחתי תמקרר מוציאה שוקו ויוצאת מהבית
"שלום לך." ראיתי את שון, שי, יוסי, נתן ואביאל.
"היי" אמרתי באדישות.
הם יעבירו לי תזמן "קייסי אני צריך את הספק שלך." אמר יוסי
"מצטערת זה חסוי הוא לא רוצה שהגלו אותו אני הגעתי עליו במקרה אני לא אומרת אני מצטערת ." אמרתי בקול מצטער מזויף מי מצטער מה אכפת לי מהסמים שלו אכפת לי משלי.
"תגידי לי עכשיו" אמר עצבני תופס לי את החולצה "תגידי לי עכשיו" אומר עוד הפעם עצבני יותר.
שון ישר הפריד אותו ממני "היי אחי תרגע מה הקטע שלך לא רוצה להגיד שלא תגיד אבל מה אתה מרים יד על בת." שון אמר עצבני. ליפעמים אני חושבת שהוא מאוהב בי מירוב הגנה שהוא מפגין כלפי כי ברור שזה לא הגנה של כמו אחות קטנה שלו , שון היה הילד הכי מפחיד שאני מכירה אבל אותי הוא לא הפחיד. הוא שרירי מאוד שרירי יש לו קעקועים על כל החזה ,ותיספורת מרינס ,העיניים חומות ירוקות והכתפיים הרחבות הוסיפו לתדמית של המפחיד כולם פחדו ממנו רק מוציאי מילה כולם בורחים .
"טוב שון אני זזה הבית " לא רוצה שהם יריבו ובטח ובטח שלא עלי הלכתי לבית חזרה.
יעלה שהיה כבר שש אני רוצה תסמים שלי צעקתי בראש עצבנית.
" או הגעת סוף סוף טוב אז תכירי זה מתן " אבי אמר בחיוך די מרושע .
הסתכלתי על מתן מחייך חיוך של חשבת שנפתרת ממני .
פחדתי באותו רגע רציתי לברוח אבל אמא שלי עמדה ליד הדלת מבט מצטער היה לבוש לה על הפנים שלה הייתה לי הרגשה שזה לא הפעם אחרונה שהראה אותו .
תגובות (0)