פרק 4 – לאונרדו או יוליה ( או שגאווה תסנוור את איזבל)
האדם שצילם את יוליה , צילם במקרה את רומיאו שעמד בצד השני של המזרקה.
היא אמרה לו " תודה" והוא הלך לדרכו.
רומיאו ויוליה הפנו גב זה לזו, הם בכלל לא תיארו לעצמם שהאיש שצילם ,צילם אותם ביחד ממש במקרה.
לולא יוליה הייתה עולה את זה , בכלל היא לא הייתה מסכימה אם היא רק הייתה מגלה שהיא הצטלמה לצד רומיאו מונטרו , האויב הכי גדול של המשפחה שלה.
רומיאו ויוליה החזיקו מטבע בידיהם כדי שיוכלו לבקש משאלה ולזרוק את המטבע לתוך המזרקה.
" האם ברברה היא אהבתי האמיתית?" שאל רומיאו את עצמו בקול .
" מתי אמצא את אהבת חיי ואיך?" שאלה יוליה בקול מתלהב.
" שהגורל יחליט!" קראה יוליה לאוויר .
רומיאו הסתכל סביבו ואז הוא צעק לשמיים . " אני נותן לגורל להחליט." אמר רומיאו ושניהם השליכו את המטבעות לתוך המזרקה.
לאונרדו שכב על הספה וקרא בעיתון. ויטוריו התהלך מצד לצד , הוא היה עצבני יותר תמיד.
" אפשר לדבר איתך פעם אחת בשביל שתבין.." שאל ויטוריו ונאנח מתוך הייאוש.
לאונרדו לא ענה והוא ניגש אליו והשליך את העיתון על השולחן.
" אני מבין .." קרא לאונרדו בנימת זלזול.
ויטוריו התעצבן עליו ואמר משהו בספרדית שלאונרדו לא הבין.
" לא אתה לא מבין מה שאני מנסה לומר במשך הרבה זמן.. אני יודע שכל השנה הזאת הברזת ולא למדת ברצינות. אני מקווה שהפעם זה יהיה אחרת." קרא ויטוריו ברצינות. פניו מאדימות מכעס.
" גם אני מקווה שהפעם זה יהיה אחרת!" קרא לאונרדו באותה הלשון.
" אני מדבר ברצינות , בלי צחוק. פעם אחת תנסה לעשות משהו עד הסוף." זעם ויטוריו ובדיוק אז איזבל הצטרפה לשיחה.
" מה קרה ? שמעתי צעקות מהחדר? על מה שוחחתם עכשיו?" שאלה איזבל בסקרנות.
" הילד שלך עושה צרות בבית הספר והוא לא ממושמע כי אין לו אימא שמחנכת כמו שצריך . זה הכול אני שצריך לעשות את הכול לבד." השיב בהתפרצות זעם.
איזבל הביטה על לאונרדו ואז הוציאה מתוך תיקה מברשת כדי לתקן את האיפור.
" זה מה שיש לך להגיד? את מתאפרת עכשיו ברצינות במקום לתקן את הבן שלך ולומר לו שהבעיות לא יובילו אותו לשום מקום. " התעצבן ויטוריו.
" לך תתקן את המוח החולני של הבת האהובה שלך ואז נדבר על לאונרדו, אני חושבת שיוליה צריכה ללמוד קצת מלאונרדו ולתקן את מה שהיא עושה לא טוב." אמרה איזבל באדישות.
" סליחה , את מאשימה אותי בחינוך הכושל שלך בבן החצוף הזה! אם הוא לא יתקן את דרכיו – אני מעיף אותו מהבית. אני לא רוצה שהבת שלי תסבול . יוליה היא הדבר הכי טוב שקרה לנו בחיים." אמר לה ואיזבל גילגלה עיניים.
" טוב , אני צריכה ללכת . מחכים לי בסוכנות הדוגמנות. תנסה לחשוב על מה שדיברנו על יוליה." קראה איזבל במהירות ונתנה לו נשיקה על השפתיים.
היא נתנה ללאונרדו נשיקה קטנה על הלחי והיא יצאה לדרכה.
" עכשיו לך לחדר שלך , חצוף קטן." פקד עליו ויטוריו , לאונרדו הסתכל עליו במבט עצבני והלך לתוך החדר.
אמיליה וארתורו אכלו ארוחה משפחתית סביב השולחן , ברברה שכבה על הספה ולא רצתה להצטרף לאכול עם הוריה.
" ברבי , בואי לאכול! כבר מזגתי לך פסטה!" אמרה אמיליה והביטה בה בדאגה.
" לא , אימא . אני לא מעוניינת לאכול שום דבר!" הוסיפה ברברה בעצב.
אמיליה פנתה לארתורו בפנים מודאגות היא חששה שקרה משהו לביתה.
" הילדה לא רוצה לאכול שום כלום. אולי קרה לה משהו. " קראה אמיליה בדאגה וארתורו בחן את פניה וחשב.
אמיליה גלשה לנושא אחר. " בקשר לכסף של אבא שלי שהיה אמור לשמש אותנו בשביל שנתעשר הלך כפות , אני מחכה לפיצוי ממך. בגללך אבא שלי שקע בחובות ." אמיליה הפנתה אצבע מאשימה לגבי ארתורו.
" אה , פתאום זאת אשמתי . מה קרה , זאת את שהצעת שנעבור ממדריד לבואנוס איירס. בגללך אין לנו בית!" תקף אותה.
לברברה נמאס.
" אבא , אימא . תפסיקו כבר לריב." אמרה ברברה בעצב.
אמיליה וארתורו החליפו מבטים.
תגובות (0)