פרק 4-הפנימייה

נקודת מבט רומי-
ממש נהנינו אבל כל הזמן עומרי הסתכל עליי לא הבנתי מה הוא מנסה לעצבן אותי כי זה לא מעצבן במיוחד והוא מכיר דרכים יותר טובות לעצבן אותי,טוב מוזר…
חזרנו לחדרים שלנו
החלפתי בגדים לפגימה והלכתי לישון מחר יש בית ספר
-בוקר-
התארגנתי,הערתי את קורל מעיין ואת הבנים.
"יאללההההה לקום" צרחתי בחדר של הבנים.
"שקט" אמר שחר והפיל אותי למיטה .
"דייי" צווחתי.
הוא שיחרר ונתן לי לקום.
הלכתי לחדר וראיתי שהבנות קמו.
"בוקר טוב" אמרתי.
"בוקר טוב" אמרו שניהן.
כולם התארגנו.
לקחתי את התיק ויצאנו בדרך ראיתי את ליאור חיבקתי אותו .
"היי" אמרתי.
"היי "
"תכיר מעיין קורל עמית שחר ועומרי" ביטאתי את שמו של עומרי בזלזול מוחלט והוא רק חייך,מטומטם.
הוא אמר שלום לכולם ונכנסנו לבית ספר.
התיישבנו במקום,הכרנו את המורה,השיעור עבר בסדר עשינו יותר היכירות,בכל השיעורים היום עבר מהר יש כאן רק ארבע שעות בכל יום,מדהים!אני אוהבת את המקום הזה מדקה לדקה.
-נקודת מבט עומרי-
לא מוצא חן בעיניי בליאור הזה הם ביחד? אוף מה יש לי?!אני משתגע !!!! אני חייב להפסיק לחשוב עליה,אני אמצא מישהי שתסיח את דעתי זה הדבר הכי טוב כרגע..
-נקודת מבט רומי-
נכנסנו לחדר,מעיין וקורל יצאו לבריכה,לא היה לי כוח,אז נשארתי בחדר,השתעממתי כל כך,אחרי שעה בערך החלטתי ללכת לחדר של הבנים,שיבדרו אותי קצת.
פתחתי את הדלת וראיתי את עומרי עם איזה מישהי,שוכבת עליו,מתחת לשמיכה שניהם ערומים לגמרי, לא הופתעתי האמת אני רגילה אליו ככה.
אז פשוט סגרתי את הדלת וחזרתי להשתעמם,אחרי דקה בערך עומרי נכנס.
"רומי.."
-נקודת מבט עומרי-
"רומי.."
"מה?"ענתה לא מופתעת בכלל,כאילו לא אכפת לה .
לא רציתי שהיא תחשוב עליי כבן אדם כזה ,למרות שאני כזה ,אני גם גרמתי לאח שלה להיות כזה והיא שונאת אותי על זה.
"אני מצטער לא היית צריכה לראות את זה.." עכשיו היא נראתה יותר מופתעת.
-נקודת מבט רומי-
הייתי בהלם,עומרי.. מצטער ? לא הגיוני ועוד הוא מבקש סליחה ממני?! אנחנו שונאים אחד את השני…
לא?