פרק 4 – דאגה משני גברים (אני חדשה פה פליז תגיבו מה דעתכם)

כבר שלושה ימים שאני ערה. אני לא מפסיקה לחשוב על מה שבן אמר לי. טוב לי עם יונתן שלא תבינו לא נכון! אבל בן זה היה האהבה הראשונה שלי הייתי בדיכאון בגללו שנה וחצי.
לא סיפרתי ליונתן על מה שקרה אמש עם בן. לפחות אני יודעת שאת המשימה שלי הצלחתי. להראות לבן שזהו מצאתי את האחד שלי ושאני שמחה שהוא קיים והוא החבר הכי טוב שלי. וכן.. גם ששכחתי ממנו והתקדמתי הלאה.
בן לא הפסיק להתקשר אלי! מה את עושה אור? לענות לו? אני יודעת שאחר כך אני יתחרט על זה שעניתי לו. גם יונתן מתקשר אלי בלי הפסקה. אבל לא! החלטתי שאני לוקחת פסק זמן מהכל ולא מתקרבת לפלאפון שלי.
לאחר כמה שעות נשמעה דפיקה על הדלת. בהתחלה חששתי שזה בן. "מי זה?" שאלתי. "זה יונתן תפתחי לי" אמר. מה אני אומרת לו? הוא בטוח ישאל למה לא עניתי לו לפלאפון! חשבתי שזהו. אני מתה.
התחלתי לדאוג אני מחייג אלייך בלי הפסקה ואת לא עונה שלחתי לך גם המון הודעות ולא ענית לי אז באתי אליך לראות מה קרה לך. אמר יונתן. "לא קרה כלום, לא הרגשתי טוב" אמרתי. יונתן השכיב אותי לישון והלך לעבודה. וכרגיל, לא הצלחתי לישון. אולי באמת אני עדיין אוהבת את בן? לא! לא! אין מצב. אור את ויונתן כבר הרבה זמן ביחד אין מצב!
אוף…. עד מתי אני ידבר עם עצמי? אני מרגישה שיש לי פיצול! הרגשתי שאני חייבת לצאת מהבית. פתחתי את הדלת בשביל לצאת, פתאום אני רואה את בן מולי. "בן מה אתה עושה פה?" שאלתי. "אור אני לא מפסיק לחשוב עליך! אני אוהב אותך בואי ניתן לנו עוד הזדמנות! תעזבי את יונתן ונתקן את מה שהיה בינינו". אמר.
"נתקן את מה שהיה בינינו? אתה לא מתבייש? פתאום ביום אחד אתה עוזב אותי? אחרי שנה של זוגיות, היית האהבה הכי גדולה שלי! אתה לא מתבייש לבוא לפה אחרי שזרקת אותי וישר מצאת בחורה אחרת שהייתם 4 שנים ביחד? אתה אגואיסטי בן! לא חשבת מה יהיה איתי. לא יצאתי מהבית שנה וחצי בשביל להבין מה יש בה שאין בי! היית החבר הכי טוב שלי! סמכתי עלייך שלא תאכזב אותי!" צעקתי בתוקפנות.
בן שתק. כרגיל. בסדר.. מבינה אותו אין לו מה להגיד. בסך הכל הוא יודע שאני צודקת.
"אני מצט.." אמר. "מה אמרת? לא שמעתי" אמרתי לו.
"אני מצטער אור את צודקת אני אוהב אותך תביני את זה!" אמר.
טרקתי את הדלת.
מגיע לו! חוצפן! איך הוא לא מתבייש? לבוא לפה אחרי 4 שנים ועוד חושב שאני יהיה איתו כאלו לא ישבתי שנה וחצי בבית ממורמרת ובדיכאון.