פרק 37:"מי אמר לך שלא נסתדר??"

לבשתי פיג'מה ונשכבתי על המיטה…
_______

נקודת מבטו של שלומי:
השעה הייתה כבר שבע וחצי אז לקחתי איתי בגדים לישון,תטלפון שמתי בושם ויצאתי מהבית
לכיוון הבית של לינוי הרגשתי כאילו קרה משו.. לא ידעתי מה שמעתי משהו שונה,מוזר קצת בקול שלה..
הייתי כבר בשכונה של לינוי ופתאום קיבלתי הודעה
…:'תסתובב…;)'
הסתובבתי לאט לאט.. נו באמת עכשיו היא גם עוקבת אחרי???
היא רוצה ממני שתשחרר היא לא רואה שמצאתי אהבה? שטוב לי? שאני מאושר? זה עושה לה רע?
נעמי:"שמח לראות אותי או סתם בשוק?"
אני:"מה את רוצה?"
נעמי:"או.. מישהו עדיין פגוע?"
אני:"שאלתי מה את רוצה? מה את עוקבת אחריי?"
נעמי:"רציתי שנדבר.."
אני:"שחכת שרצון זה דבר טוב?"
נעמי:"חשבתי שכבר עברנו הלאה.."
אני:"לחשוב זה לא הצד החזק שלך" אני יודע שיצאתי מגעיל בדיבור אליה אבל אל יכולתי לראות אותה מולי כלכך קרובה עדיין כאב לי! היא זבל, היא פגעה בי ולא מגיע לה שום יחס ממני
נעמי:"נו שלומי מה נסגר מה אתה ילד בגן? אפילו לדבר אתה לא מוכן?"
הסתכלתי בשעון וראיתי שעשרים לשמונה ואמרתי "ישלך 5 דקות" התיישבנו על אחד הספסלים
נעמי:"שמע.. נכון יצאתי זבל ומגעילה ונצלנית ותקרא לזה איך שבאלך אבל אתה מבין כשעזבתי לשליחות אז הבנתי כמה באמת הייתה חשוב לי, ההבנתי כמה אני אוהבת אותך, וכמה אתה חסר לי.. הבנתי שאפחד לא אהב אותי כמוך.. שלומי באמת לא מגיע לי היחס הזה.. תפסיק לדבר אליי ככה זה מעליב" חחחחחחחחחחחחחחחחחח התאפקתי שלא לצחוק לה בפנים
אני:"סיימת?"
נעמי:"על זה אני מדברת.."
אני:"את צודקת היחס הזה לא מגיע לך, לא מגיע לך שום יחס וכמו שאת אמרת לי פעם "להיפגע זה גם סוג של בחירה בחיים" אז אם את בוחרת להיפגע זאת בחירה שלך.. אני עברתי הלאה נעמי טוב לי, אני מאוושרר את מבינה מאווווושר אני אווהב את לינוי כמו שלא אהבתי אפעם! אותך לא אהבתי ככה את מבינה אותי? אז בבקשה שתחררי לי מהחיים תעברי הלאה תמצאי לך איזה מישהו אולי עוד פראייר כמוני שתנצלי אותו פה זה נגמר"
נעמי:"לא לפני זה.." ונישקה אותי.. אני אשקר אם אני אגיד שלא התגעגעתי לשפתיים האלה לאהבה ישנה אבל התנתקתי במהירות לא רוצה לפגוע בלינוי.. היא חשובה לי מיידיי!
אני:"ביי נעמי ביי.. שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי.."
מנקודת מבטה של נעמי:
נישקתי אותו.. כאב לי שהוא אוהב אותה.. אבל אני עוד אקבל אותוווו! הוא יהיה שליי…
בעצם מה אני מפגרת? הוא מאושר איתה.. טוב לו.. אני רואה את זה את הניצוץ הזה בעיניים שלו.. את החיוך האמיתי הזה שהוא מחייך כשהוא איתה.. למרות שכואב לי אני אתן לו להיות מאושר בשקט
הקלטתי את כל השיחה שלנו.. אני אשמיע ללינוי אותה שתבין מה יש לה בידים..
נשארתי עוד קצת בספסל לבד.. ובכיתי פרקתי הכלל! הייתי זבל והנה הגלגל מסתובב…

נקודת מבטו של שלומי:
הגעתי לבית של לינוי ואמא שלה פתחה לי.. אמרה שלינוי למעלה בחדר
עליתי ופתחתי תדלת בשקט היא נירדמה, אוחח היא כלכך יפה כשהיא ישנה נישקתי אותה מלא נשיקות קטנות על הפנים עד שהיא התעוררה
לינוי:"אוי נירדמתי חחחח לא שמתי לב אפילו חח נישכפתי.."
אני:"חח לא נורא.. נו אז מה קורה?" היא הייתה נראת קצת מוטרדת
לינוי:"האמת? לא משו.."
אני:"מה קרה?.." ידעתי שמשהו עובר עליה…
לינוי:"היום נעמי דיברה איתי ואמרה לי כל מיני דבריפ (היא הראתה לי בפיסבוק תשיחה שלהן)
ואחר כך עיליי בא.." והיא שתקה
אני:"נו.? ומה קרה.. משו שלא היה צריך לקרות?" הבנתי שהוא נישק אותה זה בדוק..
אבל אני לא יכול לכעוס עליה זה כבר פעם שנייה שזה קורה לנו!! אבל אנחנו נעבור את זה
אני לא יוותר על האהבה שלי אליה רק בגלל נשיקה מסכנה…
לינוי:"כן.. בערך.. הוא נתן לי מין נשיקת פרידה כזאת.. שאומרת שהוא אוהב אותי ושאני אהיה מאושרת איתך ושיהיה לי בהצלחה.. ואז אתה בדיוק התקשרתה"
אני:"אני לא כועס.. אנימבין שזה יראה כמו בדיחה חחחחחח כי זה קורה לנו כבר פעם שנייה"
לינוי:"מסתומרת…?"
אני:"אמ.. עכשיו נעמי עצרה אותי בדרך.. ואמרה שהיא יצאה לא בסדר וכאלה ואז נישקה אותי ואמרה לי שיהיה בהצלחה וכאלה.. לא הרגשתי כלום.. אני נישבע לך..פשוט מין אהבה ישנה שעברה"
איך זה תמיד קורה לנו?.. חשבתי לעצמי הייתה שתיקה מעיקה כזאת, מצייקה מעצבנת!
אז פשוט חיבקתי אותה… "יפשלי את לא כועסת נכון?.. זה לא בא ממני אני נישבע לך!.. ובואי באמת מהיום נמשיך הלאה אפחד לא יפריע לנו יותר לא נעמי לא לידור ולא עיליי.."
לינוי:"אני אוהבת אותך אתה יודע את זה??"
ניישקתי אותה מכלל הלב הרגשתי אהבבבהה עצומה אלייה היא אהבה כזאת שלא תעבור לי!!!