פרק 35-הפנימייה מרתון 2014

מתי בשבע בערב בלי חשק לקום מהמיטה מרוסקת הרגשתי שלקחו לי הלב רמסו ניפצו ודרסו אותו עד שנהרס לגמרי האמת? יותר מהכל כל כך כאב לי על עומרי שאני לקחתי לו את הלב וריסקתי אותו.
התלבשתי וחזרתי לשכב במיטה .
קורל ומעיין באו והתיישבו לי על המיטה .
"מה יש?" שאלה קורל.
"אני ועומרי גמרנו" אמרתי .
"מה? איך?" שאלו מעיין וקורל יחד.
"זה משנה? תהיו בטוחות שאני הרסתי את זה כמו מטומטמת"
הן שתקו ..
פתאום דפקו בדלת.
מעיין פתחה.
"רומי זה בשבילך" חייכה מעיין.
"מי?" שאלתי בתקווה שהיא תגיד עומרי.
"בואי"
ראיתי את לירון עומד שם.
"לירון.."
"רומי.." החזיר.
"מה?"
"סתם שיעמם לי רוצה לבוא לטייל?"
"בוא"
יצאנו .
"אז איך את ילדונת?"
"אחלה"שקרתי.
"ועכשיו באמת"
"נורא"
"חחח יהיה בסדר"
"מה אתה צוחק על כל דבר?!"
"יותר טוב מלבכות על כל דבר לא?"
"אני מניחה" נאנחתי.
"אז .. תספרי לי עלייך"
"מה יש לספר"
"זה בדיוק מה ששאלתי אותך"
"טוב אז רומי בת 17 נעים להכיר" חייכתי.
"לירון בן 19 נעים להכיר" חייך גם הוא.
פתאום עומרי עבר לידנו מתנשק עם מישהי הוא אפילו לא שם לב אלינו.
התחלתי לבכות.
"ששש" לירון חיבק אותי.
"לירון.."
"ממ?"
"אני מתגעגעת אליו"
"די יהיה בסדר" חיבק יותר חזק .
"תודה.."
,בכיף ילדונת"
חייכתי לעצמי.
חזרנו כל אחד לחדר שלו וישבתי ודיברתי עם מעיין וקורל הם עודדו אותי טיפה והחלפתי שוב לפיג׳מה והלכתי לישון.
מותשת מהיום הזה.
~בוקר~
קמתי מותשת ברבע לשמונה התארגנתי.
כל הזמן עברה לי התמונה של עומרי עם זאתי מתנשקים הוא חזר להיות מה שהיה לפני שהוא פגש אותי? הוא חזר להיות סטוציונר? אני מקווה שלא כל כך מקווה שלא הרסתי אותו..
-נקודת מבט עומרי-
קמתי אחרי אתמול שהייתי עם איזה מישהי אני מנסה לשכוח את רומי כל הזמן שהייתי עם הדנה? דנית ? לא חשוב בקיצור כל הזמן שהייתי איתה דימיינתי שזאת רומי ואז פקחתי עיניים וגיליתי שזאת סתם מישהי לא זאת שאני אוהב..
כשראיתי את רומי עם ליאור באותה מיטה נזכרתי בתמונה שלהם מתנשקים זה הורג אותי המרחק הזה !
~נקודת מבט רומי~
יצאתי לשיעור והתחלנו ללמוד שיר חדש האמת? זה לא כזה מעניין אותי השיעור הזה אולי אני אחליף חוג
זה לא חשוב לאיזה חוג אני אלך עומרי לא יוצא לי מהראש אני כל הזמן רואה אומר לי
'אין לי כוח לזה זה נגמר..'נגמר המילה הזאת הורגת אותי ואני כל הזמן חושבת על זה לא מפסיקה אוף נמאס לי כבר!
נמאס!