פרק 31-הפנימייה מרתון 2014

טוב בנות בפרק הזה יהיו מעברי זמן די הרבה

רציתי לדבר עמית מלא זמן לא דיברנו
"עמית בוא שנייההההה"
"אני בא "
יצאנו לדשא והתיישבנו.
"מלא זמן לא דיברנו" אמרתי
"כן.. "
"תקשיב אתמול אני ועומרי שכבנו בפעם הראשונה"
~נקודת מבט עמית~
"תקשיב אתמול אני ועומרי שכבנו בפעם הראשונה" אמרה.
"אתם מה?!?!" צעקתי.
היא כמו אחותי הקטנה .
לא חשבתי שהיא תהייה מתישהו עם עומרי.
"כן..מה יש ?"
"לא סתם אני שמח בשבילך" ניסיתי לחייך ולא ממש הלך לי.
~נקודת מבט רומי~
"לא סתם אני שמח בשבילך"חייך חיוך עקום.
"טוב.."מוזר מה יש לו?
חיבקתי אותו וחזרתי לחדר .
~כעבור שבוע וחצי~
אני ועומרי מאושרים מתמיד אני אוהבת אותו הכי בעולם.
קורל ודניאל לא מדברים המצב בינהם ממש מביך.
מעיין ממש מתקדמת עם הפרוטזה .
טיילתי לי לבד בפנימייה .
פתאום ליאור ניגש אליי.
"רומי? מה קורה?"
"מעולה ! "
"לא דיברנו מלא זמן"נעצר.
"כן.." נעצרתי גם אני.
לא יודעת איך היינו קרובים קרובים מידי ניסיתי להתרחק אבל זה היה מאוחר מידי השפתיים שלנו נצמדו
התנתקתי ממנו וראיתי את עומרי עומד מאחור ליאור.
"עומרי!!!" צעקתי לו.
הוא התחיל ללכת.
"עומרי חכה שניה" התנשפתי.
"מה?" שאל.
"אני…אני.."גמגמתי.
"עזבי אותי רומי",
המשיל ללכת .
"עומרי!!!"צעקתי אבל הוא התקדם.
נשארתי שם עומדת נטועה באדמה מתעלמת מהעולם רואה איך עומרי הולך ממני.
ליאור בא.
"רומי אני מצטער!"
התעלמתי המשכתי להסתכל על הדמות של עומרי שנעלמה.
הסתכלתי על אותה נקודה ולא הפסקתי.
"רומי? רומי!" פתאום הוא נעמד מולי.
"זוז ממני"אמרתי והתקדמתי .
הוא עמד שם .
מה עשיתי? מה? אני לא מאמינה ! בגדתי באדם שאני הכי אוהבת בעולם!
התחלתי ללכת לדשא ישבתי שם ובהיתי בשמיים בוכה עד שנרדמתי .
"רומי? רומי,קומי" ראיתי מעיין .
קמתי מותשת מהדשא.
והלכתי עם מעיין לחדר.
נכנסנו.
"מה קרה?״ שאלה מעיין .
״רומי?" העירה אותי קורל מהמחשבות.
"בגדתי בעומרי" פלטתי.
"מה?!" צעקה קורל.
"אני לא מאמינה!" אמרה מעיין.
"לא יודעת מה קרה לי"התיישבתי על הרצפה עם הגב לקיר הראש בין הידיים.
"עם מי?"שאלה קורל.
"ליאור"
"למה?" שאלה מעיין.
"לא יודעת היינו צמודים לפני ששמתי לב מה קורה כבר היינו צמודים … מידי" בכיתי.
קורל חיבקה אותי וכך גם מעיין.
~כעבור שבוע~
-נקודת מבט עומרי-
הלכתי לדבר עם עמית.
-נקודת מבט רומי-
הלכתי לדבר עם קורל.

[בנות תקשיבו עכשיו אני הולכת לעשות את השיחות כאילו משפט אחד שרומי אומרת לקורל ואז משפט אחד שעומרי אומר לעמית]

עומרי:"ראיתי אותה היום"
רומי:"ראיתי אותו היום"
עומרי:"זה היה נראה כמו נצח "
רומי:"תהיתי אם עדיין אכפת לו"
עומרי:"היא נראתה יותר טוב ממקודם"
רומי:"לא יכולתי להפסיק לבהות בו"
עומרי:"שאלתי אותה אם היא המשיכה"
רומי:"שאלתי אותה בקשר לחברה החדשה שלו"
עומרי:"המצאתי בחורה חדשה בשביל לשגע אותה"
רומי:"הוא בטוח מאוד מאושר עכשיו"
עומרי:"אני לא יכול להסתכל עליה בלי לבכות"
רומי:"הוא אפילו לא מסוגל להסתכל עליי"
עומרי:"אמרתי לה שאני מתגעגע אליה"
רומי:"הוא לא התכוון לזה"
עומרי:"התכוונתי לזה"
רומי:"הוא לא התכוון לזה"
עומרי:"אני אוהב אותה"
רומי:"הוא אוהב את החברה החדשה שלו"
עומרי:"החזקתי אותה לזמן ארוך"
רומי:"הוא תן לי חיבוק ידידותי"
עומרי:"הלכתי לחדר לבכות"
רומי:"הלכתי לחדר לבכות"
עומרי:"אני אוהב אותה"
רומי:"הפסדתי אותו"

~נקודת מבט רומי~
"לא הפסדת אותו"אמרה קורל.
"אני כן בגדתי בו זה הבגידה הכי נוראית שאפשר לחוות וגם יש לו חברה חדשה"
"תנסי לדבר איתו"
"טוב" הלכתי אליו.
~נקודת מבט עומרי~
"אחי היא בגדה בך,אתה בוחר אם לסלוח או לא,אתה באמת אוהב אותה רואים" חייך עמית.
"לא יודע אחי"
"לך דבר איתה לפני שהיא תתקדם כי היא חושבת שאתה התקדמת"
"טוב "הלכתי אליה .
~נקודת מבט רומי~
ראיתי אותו בדרך לאנשהו אולי לחברה שלו.
"רומי"
"עומרי"
צחקנו.
"אממ אפשר לדבר איתך?"שאלתי.
״בואי״ אמר הלב שלי דפק כל כך חזק.
התיישבנו על איזה ספסל.
הייתה שתיקה.
"עומרי תקשיב אני כל כך מצטערת אין לי מילים לתאר כמה שאני אוהבת אותך אין לי!" זלגה לי דמעה.
"אל תבכי" התקרב אליי.
שפתינו נצמדו .
והתנשקנו .
זזתי אחורה.
"מה קרה?" שאל.
"יש לך חברה"
"אין לי" חייך.
"מה?"
"המצאתי אחת כדי לשגע אותך ואני קורה שהלך לי" צחק.
"טיפששש הרגת אותי" צווחתי.
"רומי?"
"מה?" לחשתי.
"את לא תעשי את זה יותר בחיים?"שאל.
"אף פעם! אתה אהבת חיי"