פרק 3 my life is'nt simple

הגענו לאולם הכנסים, אמרתי לדור "אני הולכת לחפש את חברות שלי ולשבת לידם נדבר יותר מאוחר"
"אוקי ביי שישוי" אמר והלך . שישוי? רק קלואי קוראת לי ככה. טוב, אני ילך לחפש אותם, איפה הם? אני לא מוצאת אותם, מצאתי מקום ולידיי שמרתי עוד ארבעה מקומות לקלואי, פרי, שקד וליאם. חיכיתי וחיכיתי ועדין לא ראיתי אותם. "קלואי איפה אתם? " התקשרתי לקלואי. "אני פרי ושקד קצת התעכבנו בשירותים, אנחנו עכשיו בדרך פגשנו כמה חתיכים שעוזרים לנו למצוא את האולם." הן שובבות . " אוקי אני שמרתי לכן מקום ליידי תבואו מהר כי רוצים להתחיל." אבל איפה ליאמוש? "ליאמוש איפה אתה?" קניתי לי משהו לאכול אני כבר בא פגשת עכשיו את קלואי שקד ופרי אני איתם, כבר אנחנו באים"
בינתיים סרקתי את האיזור, אולי אני ימצא חברות חדשות, המקום הזה נראה חדש, מאובזר יפה, את החדרים עדין לא ראיתי אבל אני מניחה שהם גם יפים לפי הכניסה המרהיבה, הטיפוח והניקיון שמקפידים פה, לפי מה ששמעתי אנחנו גם צריכים לנקות ורק פעם בחודש באים מנקים זאת אומרת פעמיים בזמן המחנה, תאמת שאני אוהבת סדר וניקיון, היגיינה נורא חשובה לי. "אני ישבתי פה מקודם עם חברים שלי המקום הזה לא פנוי, קומי " אמר לי בחוצפה, הבחור שאמר לי ולליאם לפני כן את מקום אולם הכנסים, כאילו המקום בבעלותו. " סלח לי מאוד, אבל אני יושבת פה כבר רבע שעה ומחכה לחברות שלי, אז המקום הזה לא פנוי בשבילך " עניתי לו בחוצפה שאלי הוא ניגש. "סלחי לי את ילדונת, את לא מבינה שאת חדשה פה אין לך ממש זכויות פה, רק לשביעיסטים ולשמיניסטים יש, אז אני סופר עד עשר ואת לא פה, למה חבל שאני אתעצבן." מי הוא חושב שהוא ? אף אחד לא מאיים עלי, גם איפה פה הכבוד שלו כלפי נשים ? "אתה יכול להמשיך לספור מפה אני לא זזה " התחלתי כבר יותר להרים את הקול ואנשים התחילו להסתכל. " אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה…. יש לך שתי שניות לעוף למה אני לא יודע מה אני יעשה ." מה הוא כבר יכול לעשות לי אנחנו פה מול כל האנשים . "מה אתה יכול תעשה? תזיז אותי בכוח? תרביץ לי? מה ? " עכשיו נעמדתי היינו קרובים אחד לשני, לבסוף הוא כנראה הוא ממש עצבני, הוא דחף אותי ממש חזק שהתגלגלתי איזה כמה ספסלים, ראיתי שחור.
התעוררתי כאשר אני על הרצפה ומלא אנשים מסביבי, ראיתי הכל מטושטש, אני לא מאמינה בסוף הוא כן דחף אותי. ראיתי את דור במעורפל, במבט מודאג, רק יום ראשון שלי פה וזה מה שקורה, "שי את בסדר? תנו לה אוויר זוזו!" התחיל לצעוק לאנשים שהיו מסביבי, "אני בסדר, הנה אני קמה הכל בסדר" ניסיתי לקום אבל הייתה לי סחרחורת נוראית, ונפלתי חזרה. "לא את לא בסדר בואי אני ייקח אותך למרפאה" אמר, והרים אותי כדי שאני לא ייפול, הוא תפס אותי על זרועותיו השריריות, ממש כמו אביר, בדרך למרפאה שמעתי את הקול של קלואי, שקד פרי וליאם מה קרה לי ולמה אני על הידיים שלו, דור הצביר להם מה קרה ואמר להם שהוא מטפל בי ושימשיכו בדרכם לאולם הכנסים, מכיוון שחשוב שהם יהיו בהסבר הראשון. הגענו למרפאה, דור הסביר ברוגע שאני נפלתי וקיבלתי מכה בראש.
"תודה שאתה דואג לי ככה, אני באמת מעריכה את זה, אני לא מבינה הבחור המפגר הזה, באמת דחף אותי, בגללו נפלתי." "איזה בחור ? איך הוא נראה? " שאל כי לא הבין על מי אני מדברת. "הוא היה אתכם בחבורה שלכם, היה לו רעמה של שיער מתולתל ועיניים ירוקות עם גומות, הוא כיוון אותי ואת ליאם לאולם הכנסים, אני לא יודעת איך קוראים לו.." "קוראים לו ארי, הוא בחור מאוד מסובך, אבל הוא אחלה חבר, הוא חבר טוב שלי, לפעמיים יש לו התקפי זעם, אבל אין הצדקה למעשה אשר עשה, אל תדאגי אני אדבר איתו. "אל תדאג אני כבר אדבר איתו, אף אחד לא ידחוף אותי בצורה כזאת, מי הוא חושב שהוא? " אמרתי בכעס, רציתי לקום וללכת להסבר הראשוני, להיכנס קצת לענייניים. "לאן את חושבת שאת הולכת? את צריכה לנוח, חכי אני יביא לך קרח." דור תפס לי את היד והחזיר אותי למיטה במרפאה, "אני רוצה להיות בהסבר הראשוני, אמרת לקלואי ליאם שקד ופרי שהסבר הראשוני חשוב להיות נוכחים בו." "חחחחחח, אני אמרתי להם את זה בצחוק, זה בכלל לא חשוב, אני פשוט רציתי שניהיה אני ואת קצת לבד." אמר והתקרב אלי. "אהה, חח, אז בסדר אם אתה רוצה שאני ואתה ניהיה לבד אז בוא נעשה משהו במקום לשבת במרפאה" אמרתי, צחקתי צחוק קטן.