פרק 3 – השארת פתק ליד הפסל של יוליה או ( איך צולמה התמונה ליד המזרקה ומי צילם את רומיאו ויוליה ביחד)

רוסה נותרה חסרת מילים כאשר איזבל סקרה את החדר בעיניים חוקרות.
לאחר מכן היא הבחינה בתלבושת היחידה של יוליה מסודרת ומגוהצת הונחה על מיטתה , הבת שהיא לא כל כך אהבה ולא שמה לב אליה כמו שהיא התייחסה ללאונרדו.
היא התבוננה על התלבושת האחידה של בנה לאונרדו ונחרדה לגלות שהיא לא מגוהצת והונחה על הכיסא שלו ליד המיטה של יוליה.
אחר כך היא התקדמה לעבר רוסה ההמומה והורתה בידה שעליה לגהץ גם את התלבושת המקומטת של לאונרדו.
" את צריכה לדאוג שגם התלבושת של לאונרדו תהיה מוכנה." פקדה עליה איזבל. " את של יוליה כבר גהצת , אז גם של לאונרדו אני רוצה לראות אותה מגוהצת ומסודרת.
רוסה שתקה לרגע ואז ענתה : " העלמה יוליה יצרה איתי קשר לפני כמה דקות , וביקשה שאגהץ לה את התלבושת האחידה לבית הספר החדש שהיא תלמד בו." ניסתה רוסה להסביר אבל איזבל קטעה אותה.
" מי מבקש את דעתך ואת דעתה , טיפשות שכמותכן. אני מבקשת שכשאחזור לכאן בעוד כרבע שעה החדר נקי ומצוצח, ולגבי לאונרדו- אני רוצה שתגהצי לו את התלבושת האחידה. תעשי את זה מיד." אמרה בטון נוקב וכשהיא הבחינה שרוסה השפילה את מבטה , היא חייכה לרגע ואז עזבה את החדר .
רוסה המשיכה לסדר את החדר כדרכה והייתה מושפלת מהדרך שאיזבל נהגה בה.
בשבילה , יוליה הייתה הדבר היקר בחייה שצריך לשמור עליה מכל משמר. יוליה הייתה כל כך קשורה בנפשה כשהיא הייתה ילדה קטנה. רוסה רצתה לשמור עליה שלא תפגע מאף אחד כי לאימא שלה איזבל לא היה אכפת אפילו מהרגשות של יוליה ומה היא החלומות שלה.
יוליה הייתה מלאת אהבה , ואת זה הוריה עדיין לא ראו את זה אצלה.
רוסה כל כך הצטערה שהיא לא אמרה את האמת שאיזבל הייתה צריכה לשמוע כבר מזמן, ולהגיד לה שתתחיל לאהוב את ביתה.
יוליה הייתה קרובה מאוד לכיוון לפסל של יוליה וכיוון שהיא חיכתה בתור , היא לא יכלה לחכות יותר.
התרגשותה גברה פי פעמיים.
רומיאו גם התקרב לפסל והתלהב מאוד , הוציא את המצלמה שלו בנרתיק והתחיל לצלם רק שהאנשים שהיו מסביבו הפריעו לו.
כאשר יוליה הסתובבה בדרך חזרה , מבלי לשים לב עגילי האהבה בצבע הטורקיז נפלו על השטח שבו הפסל בנוי.
כשהיא הרימה את עינייה , היא גילתה שהעגילים של סבתא שלה נעלמו. איך היא תחזור בלעדיהן כשהיא תחזור הביתה.
ככה היא שומרת על מתנה כל כך יקרה לנפשה?
רומיאו התכופף והביט בעגילי האהבה בהתלהבות . הוא כבר ידע בתוך תוכו למי הוא ייתן את העגילים הללו לאהובתו ברברה.
בקיר שלצד רחבת הפסל יוליה הוציאה מתיקה עט אדום ורשמה את שמה של סבתא שלה ואת שמו של אהוב ליבה. סבא שלה בטח לא יאהב כשיוודע לו כשהיא הזכירה את רנסו, האהוב הסודי של סבתא נינה מהעבר.
" צר לי , סבא נטליו." אמרה יוליה בחיוך עצוב ובעיניה נצצו דמעות של צער.
" אני יודעת שאולי לא תסלח לי על מה שאני עושה , אבל זה מה שאני מרגישה." אמרה כאשר הדמעות נפלו מעיניה היפות.
היא הרגישה באיזשהו מקום שהיא בוגדת במשפחתה עקב שרשמה את שמו של רנסו.
רומיאו ויוליה המשיכו בדרכם לעבר מזרקה יפהפייה , כאשר יוליה הגיעה וראתה את המזרקה , היא כמעט צרחה מאושר .
" וואי איך יפה כאן!" אמרה יוליה בהתלהבות . היא לא הבחינה שרומיאו עמד ממש בצד השני והתבונן בקסם על המזרקה שמולו.
כאשר היא הבחינה באיש שחלף על פניה , היא ביקשה ממנו לצלם אותה ליד המזרקה.