פרק 3-הפנימייה

לא היה לי כוח אליו,אז שתקתי.
הגענו למזכירות, אני ושחר נרשמנו שם,כי לא הספקנו,בכל זאת רק אתמול הודענו להורים .
אני,מעיין וקורל בחדר, ועמית,שחר ועומרי בחדר אחר.
נכסנו לחדר,הוא היה מדהים,היו מסודרות בו שתי מיטות,מיטה זוגית ומיטה לבד, ישר קפצתי על זאת שלבד,היה בו ארון ענק,מקלחת ושירותים, צמודים לחדר,גילינו שיש מעבר בין החדר שלנו לחדר של הבנים,דלת.
"בגלל זה יש שתי מפתחות.."אמרה מעיין.
התמקמנו בחדר .
"וואו מדהים פה"
"יאווו כן כל כך " אמרה קורל.
"תקשיבו אני מאושרת!". אמרה מעיין את מה שכולנו הסכמנו עליו.
יצאנו לארוחת צהריים (הפנימייה לא הייתה גדולה לא היו בה הרבה אולי 50 או 90 אבל לא יותר מזה לדעתי) לא היה שם כמעט אף אחד, כולנו התיישבנו בשולחן והבנים הגיעו והתיישבו לידינו.
אכלנו ויצאנו פתאום מישהי צעקה.
"בבקשה תעזרו לי מהר" צרחה אלינו מיואשת.
נכנסנו לחדר וראינו שתי אנשים רבים מכות נעצרנו במקום.
"נו מה אתם עומדים?! לכו תפרידו ביניהם !!!!"צרחתי.
עמית עומרי ושחר הסתכלו עליי שנייה ,רצו אליהם והפרידו אותם,פתאום ראיתי שזה ליאור זה ממקודם, כולם יצאו חוץ מליאור שנשאר מיואש בחדר,באתי גם אני לצאת אבל ליאור צעק לי .
"רומי חכי שנייה!"
נשארתי בפנים היתה שתיקה כמה שניות.
"מה זה היה?" שאלתי .
"היא בגדה בי…איתו"
"אני מצטערת.."התיישבתי לידו.
"זה בסדר"חייך.
יצאתי מהחדר.
נכנסתי לחדר שלנו, קורל ומעיין ישנו .
היה לי ממש ממש משעמם,אז פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר של הבנים.
לא היה שם אף אחד,אז ישבתי וחיכיתי להם,אחרי כמה דקות פתאום הדלת של המקלחת נפתחה ועומרי יצא משם רק עם מגבת על החלק התחתון.
"פאק שים על עצמך משהו!"
"תירגעי אני עם בוקסר חוץ מזה זה החדר שלי"
"טוב, איפה הם?"שאלתי,רק רציתי לעוף משם הוא היה נראה ממש טוב,רק לא רציתי שייקלוט את זה וירד עליי עם זה עוד 7 שנים.
"נו באמת תגידי שאני לא עושה לך את זה.."
"סתום כבר"
פתאום הוא התקרב ונצמד אליי.
"נו תגידי"
וואו נמסתי ,המגע הריח שלו היה מדהים .
שתקתי לכמה שניות עוד הייתי בהלם.
הוא רק צחק והתרחק.
"תרגע אתה לא עושה לי כלום!"
"באמת? אז למה את כל כך עצבנית?" שאל בחיוך.
״כי אתה מעצבן!!״ אמרתי ונכנסתי בחזרה לחדר שלנו בטריקת דלת.
אוח בא לי להרוג אותו!!
אבל הוא יודע איך להפנט,טוב נו הוא זה ששוכב עם כל אחת הוא המומחה בזה.
נכנסתי למיטה,התכסיתי בשמיכה וניסיתי לישון,לא הצלחתי,כל הזמן חשבתי עליו.
על כמה שאני אני שונאת אותו ועל זה שהוא משגע אותי ועל זה שאולי אני קצת….נעצרתי.
הוא שוכב עם כל דבר שזז,לא באמת אכפת לו,רדי מזה ומיד!
נרדמתי.
קמתי בשש וחצי וראיתי את קורל ומעיין ערות משחקות בכדור כמו ילדות בנות 5.
"באמת?"קמתי צוחקת.
הן הסתכלו עליי וישר צחקו.
"זה כיף,באמת!"
"טוב טוב לאן נלך ?"שאלה מעיין.
"סתם בואו נלך נשב בדשא "אמרתי.
"תקראי לבנים"אמרה קורל.
פתחתי את הדלת.
תתארגנו יוצאים עוד מעט"
פתאום קלטתי את עומרי קורץ לי.
טיפש! שלחתי לו מבט זועם והוא חייך במטרה לעצבן.
והוא הצליח,כמו תמיד.
חזרתי לחדר.
התלבשתי ויצאנו
התיישבנו ודיברנו מלא והיה ממש כיף .
-נקודת מבט עומרי-
אני מנסה לשגע אותה,כדי שתחשוב עליי,מאז שנצמדתי אליה בחדר,אני לא מפסיק להתעסק בה,רק בה,אבל אין סיכוי שניהיה ביחד,אני לא בן אדם של קשר רציני, אני יפגע בה ואח שלה יהרוג אותי ואין לי כוח לכל הדרמה הזאת זה בכלל שווה את זה?