פרק 3-הטיוטה החדשה של רומיאו
– נקודת מ. סנטינו-
נשענתי על הכר והתחלתי לקרוא ספר חדש שהבאתי מהספרייה. ברגע שראיתי את ניקול נכנסת לחדרי. עיניי חשכו. מה היא עושה פה? למה היא מפריעה לי עכשיו?
" מה יש, ניקול?" שאלתי אותה תוך כדי פיהוק עייף, העפתי בה מבט קצר.
" אבא , איפה באמת בילית את הלילות האחרונים?" אמרה ניקול בדאגה והביטה בי ברוך. " אני כמעט ולא רואה אותך."
חייכתי אליה וחיבקתי אותה רק כדי להסניף ממנה מעט לתוכי.
"אני לא הולך לשום מקום. אני עדיין פה כדי להשלים את הזמן שלא הייתי לצידך, בתי שלי." אמרתי בדמעות .
עודדתי אותה לצאת כמה שיותר מהר כדי שתיתן לי לנוח מספר דקות ספורות.
" אז למה אתה כמעט לא בבית , למעט בלילה אני מצליחה לראות אותך לדקה." ענתה ניקול בתסכול. " הרבה דברים קרו לאחרונה , אימא חלתה ואני דואגת לה בגלל שזה לא ממש נראה טוב." היא אמרה לי כאילו היא מטילה את האשמה בי.
התבוננתי בה במבט חמור סבר, הרגשתי שהשליטה הולכת ונעלמת לי בין הידיים.
גרסיאלה הופיעה במפתיע בתוך החדר ודרשה שאגיד את האמת לניקול.
" אולי פעם אחת תגיד לה את האמת, אל תשקר לניקול כמו שאתה עושה איתי. למה אתה מפחד לומר שאכן היית עם מישהי אחרת? " גרסיאלה הלחיצה אותי ואילצה אותי לבחור. " נו, תגיד כבר!"
ניקול הביטה בגרסיאלה ואחר כך בי , לא מאמינה לכך שאני מסוגל לבגוד אי פעם באימא שלה.
" לא ביליתי את הלילות האחרונים עם אף אחת, גרסיאלה, בבקשה ממך.." אמרתי בתחנון .
" אבא שלך מנהל רומן עם יוליה סיינסטה , זה מה שאבא שלך מסתיר ממך." אמרה גרסיאלה בתסכול ובתחושת גועל כלפיי.
לאחר מכן היא הפנתה את מבטה לכיווני , ממתינה מה אומר או אסביר את עצמי.
" מה תגיד עכשיו להגנתך, אה סנטינו?" היא אמרה בחיוך ארסי וחיכתה לשמוע הגה מפי.
החיוך נמחק מפניה , היא הישירה את מבטה אליי. ספק מדברת , ספק זועמת.
" זה נכון מה שאימא אומרת עלייך. אתה ויוליה סיינסטה.." אמרה ניקול והתחילה לבכות.
" מאהבים, למה את מפחדת להגיד את זה בקול? " אמרה גרסיאלה בגועל והעוותה את פניה , " תצעקי לכולם ברחוב שכולם ידעו איזה סוג של בן אדם אבא שלך באמת.."
ניקול צרחה לשמיים, היא לא הסתכלה עליי. היא הורידה את ראשה בבושה . לא ידעתי שכך היא תגיב.
" זה מגעיל אותי, אבא! " קראה ניקול בכעס הניכר על פניה , " לחשוב שיוליה סיינסטה היא מי שאתה מבלה איתה את הלילות ." היא אמרה זאת וזרקה את הז'קט השחור עליי .
אני יודע שאין שום הסבר מוצדק לבגידה , לא בוחרים להתאהב במי שרוצים.
" אל תחזור על צמד המילים הללו, עד לאן הגעת? כמה זמן חשבת שתוכל להסתיר את זה ממני?" אמרה ניקול בזעם.
ביקשתי ממנה להירגע, ניגשתי למזוג לה מהברז מים כי היא הייתה נראית מיובשת. זה לא מה שיצנן את כעסה.
" ניקול בתי, זה לא הזמן לנזיפות. תשטפי פנים ותירגעי. תחזרי אליי כשאת לא עצבנית." אמרתי לה בקול מרגיע , " אני לא אוהב איך שאת מגיבה."
לאחר אתחנתא קצרה , היא ניגשה לעברי כשהכוס שהיא אחזה בו נפל היישר לרצפה , הכוס התנפצה לאלפי רסיסים.
" אני מגיבה איך שאני מחליטה! הבחורה הזאת עוד תשמע ממני!" היא אמרה ללא חיוך, עצב נשקף מעיניה הכחולות.
" היא לא יודעת את מקומה, אם היא תמשיך להתעסק איתך, אבא. אז אאבד את הגבולות! מתי כל הסיפור הזה התחיל, עכשיו ברצינות?" ענתה ניקול וקינחה את אפה בגב ידה.
הבנתי שהיא דורשת ממני תשובות הולמות. לא איבדתי את העשתונות, עדיין. הסתכלתי עליה ולא האמנתי למה היא התהפכה.
" שבי בבקשה . את צריכה להבין את פני הדברים. לא שהתכוונתי לתת לזה לקרות. פשוט התאהבתי." אמרתי בקול שקט , שם את הקלפים על השולחן בשביל לפייס את ליבה.
" זה באמת מה שקרה? פשוט התאהבת?" אמרה ניקול באכזבה בעוד הדמעות יורדות על לחיה , " אחלה תירוץ למצוא כדי לבגוד באימא שלי.."
גרסיאלה הניחה את ידה על כתפה וליטפה קלות את שערה הבלונדיני. גרסיאלה הביטה בי בחיוך של ניצחון.
" אני לא מרחמת עליה , היא תהיה אישה מסכנה!" אמרה גרסיאלה כשמבטה הנזעם היה מרוח כאיפור ערב כבד על פניה.
" אישה , לא ביקשתי את דעתך . זאת ניקול. עכשיו היא בטוחה שאני לא נאמן לך. אולי תלכי בינתיים למטבח ותבשלי משהו טעים!" אמרתי בהחלטיות.
היא העמידה פנים שאינה שומעת את דבריי והתייחסה אליי בזלזול.
"אני לא שומעת ! אני לא שומעת!" היא אמרה תוך כדי שניקול הלכה אחריה . היא אטמה את אוזניה מראש כי היא לא רצתה את ההסברים שלי.
נאנחתי בייאוש מפני שגרסיאלה שיגעה אותי. לא ידעתי מה לעשות.
" אי אפשר לדבר עם אף אדם בבית הזה!" קראתי בתסכול וחזרתי אל הספר שקראתי .
~
-נקודת מ. יוליה-
כשבאתי אל המשרד , המתנתי כמה דקות עד שהנציג יוכל לענות על בקשתי.
" מה המכונית הכי טובה שלך למכירה , אבל באמת.. אני צריכה כיוון כלשהו. כי אני לא טובה עם כסף." אמרתי בחיוך ביישני.
הנציג ברך את הלקוח האחרון עד שהתפנה אליי . הוא חייך אליי וקרץ לעברי.
" מה באמת שאת צריכה לדעת לפני שאת קונה רכב. לא משנה מאיזה סוג הוא. אני ממליץ על הטיוטה הקומפקטית , שתחסוך לך הרבה דלק.." אמר הנציג בנעימות.
" איזה סוג של מכונית יש לך להציע חוץ מהקומפקטית?" שאלתי אותו , נעצתי בו עיניים מופתעות.
" אני אתן לך חוברת ותתני מבט על איזו מכונית את רוצה לבחור. מה דעתך?" אמר הנציג בסבר פנים יפות.
" זה מעולה." עניתי בחיוך והודתי לו על היחס הנעים שקיבלתי ממנו. " אפילו די מפתיע , אסתכל בחוברת!"
לפתע ראיתי מישהו מוכר מולי, זה היה רומיאו, איך הוא ידע איפה אני?
מתברר שיש אלוהים בשמיים.
" שלום שלום , איך שאנחנו נפגשים כל פעם." הוא אמר בהתחנפות וקרץ בשובבות , " איזו טלפתיה."
המשך יבוא…
תגובות (0)