פרק 3- החבר החדש של ג'ולייט
ג'ולייט לא אמרה דבר ורק משכה בכתפיה.
לפתע היא החליפה צבעים ואמרה " תפסת את הבחור הכי לא שווה בשכבה !" קראה ג'ולייט בציניות.
" טוב , בקצב הזה אנחנו בחיים לא נגיע לבית בזמן. נו , את באה?" שאלה ג'יין בטון ענייני ונראה היה שהיא הייתה מאוכזבת מאוד מתגובתה של ג'ולייט.
" כן , בטח. אני באה." אמרה ג'ולייט בביטול והשתיים יצאו לדרכן בדרך לבית שלהן.
" למה את לא יודעת לפרגן?" שאלה ג'יין ברוגז ולחייה הסמיקו כמו סלק אדום.
" סליחה , על מה בכלל את מתרגזת עליי?" שאלה ג'ולייט בעצבנות , היא ממש רתחה מזעם מכך שג'יין נהפכה להיות בת זוגו של רומיאו.
" שיתפתי אותך בכך שיש לי חבר בפעם הראשונה בחיי. ואת לא הגבת, מה קורה איתך?" אמרה ג'יין בקול מאוכזב.
" לא קורה איתי שום דבר. " קראה ג'ולייט באדישות ואז הלכה לעבר הבית שלה. היא לא אמרה שלום לג'יין אלא המשיכה ללכת מבלי להוסיף מילה.
" ג'ולייט! ג'ולייט ! ניפגש מחר בבית הספר , נכון?" צעקה ג'יין אל ג'ולייט שלא שלחה אליה מבט בחזרה.
היא נכנסה לביתה ועלתה במדרגות במהירות.
היא קפצה על מיטתה והתחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
היא לא הבינה מה קורה לה עם רומיאו. הייתכן שהיא פשוט מתה מקנאה!
אחרי מספר דקות , ג'ולייט פשוט נרדמה ושקעה בתוך תרדמה עמוקה.
היא הביטה בראי הניצב מולה ונבהלה. שערה הבהיר היה פרוע למראה.
היא פשוט הייתה צריכה להודות באמת : היא פשוט הייתה מאוהבת ברומיאו.
היא נאנחה וקמה ממקומה. ג'ולייט אמרה לעצמה שהיום זהו יום חדש ועליה לעשות איזשהו מעשה.
היא חייבת להשיג איזה בחור מהשכבה , מהסוג שג'יין חברתה הטובה עדיין לא מכירה . היא תעשה את הכול כדי לעורר את קנאתו של רומיאו.
היא תהיה חייבת לעשות את זה כדי להפיג את זעמה מכך שג'יין נהייתה חברה של רומיאו.
היא התלבשה מהר ורצה לכיוון בית הספר כי כבר השעה הייתה מאוחרת.
" שלום , ג'ולייט! התאוששת מאתמול?" שאלה ג'יין בבדיחת הדעת.
" כן , בטח . זה כבר מאחוריי." אמרה ג'ולייט בחיוך מזויף . היא כבר נעשתה שקרנית מדופלמת למדיי.
" את שקרנית גרועה , תקשיבי , אני האמנתי לכל מילה שיצאה לך מהפה. אתמול סיפרתי לך שרומיאו ואני יוצאים. " אמרה ג'יין בחיוך מקסים.
" כן , זה ממש מקסים. אתם ורומיאו יוצאים. אתם תהיו הזוג הנוצץ של השנה." אמרה ג'ולייט בעצבנות.
" את לא יכולה להיות רצינית פעם אחת בחיים שלך?" עקצה אותה ג'יין.
" כן , אני יכולה. רק אגיד לכם מזל טוב. " אמרה ואז היא שתקה.
פתאום באמצע שום מקום , רומיאו הופיע.
" הפנים שלך רטובות, אה?" קרא רומיאו בחיוך מתגרה.
" לא , הפנים שלי בכלל לא רטובות , אני ממש רגועה היום." הטיחה בו בהתקף זעם.
" אם את רגועה כל כך, אז למה הפנים שלך אדומות? התרחצת היום או שהאמבטיה בבית שלך התקלקלה?" עקץ אותה בחזרה.
" כן , אם אתה שואל אם התרחצתי , אז התשובה שאתן לך זה כן. אבל אם אתה רוצה שאתחיל להתרגז , אז חבל על הזמן שלך יקירי." קראה ג'ולייט בחיוך עצבני.
" אני פשוט בהלם. למה את קוראת לי " יקירי"?" שאל רומיאו בסקרנות. הוא נעץ את עיניו בה.
פתאום עבר בחור שג'ולייט הכירה בעבר ואפילו יצאה איתו לתקופה מסוימת.
" שלום , יפהפייה. אני רואה שאת מבלה כאן עם החברה הכי טובה שלך." קרא אדי בקול מופתע.
היא התקרבה אליו וחייכה אליו בחיוך ידידותי.
" אדי יקירי , אתה רוצה לצאת איתי?" שאלה ג'ולייט ברצינות תהומית.
רומיאו הביט בה במבט משונה ושתק.
" כן , רק יש לי שאלה אלייך, את באמת רוצה לצאת איתי?" שאל אדי בהלם.
" כן." ענתה ג'ולייט.
תגובות (0)