פרק 3 – אכזבות ואהבה אחת

אני ויונתן עדיין ביחד כבר שנה וחצי. טסנו ביחד לצרפת, לפריז. הכרחתי את יונתן שהדבר הראשון שנעשה זה נלך לגשר פון דז אר. כל הגשר מכוסה במנעולים, תלינו על הגשר כמו שאר הזוגות את המנעול ורשמנו עליו:

אור + יונתן = לנצח נצחים !!

זרקנו ביחד את המפתח של המנעול לנהר. כסמל לנעילת אהבתנו.
העליתי את התמונה לפייסבוק להראות לכולם ובמיוחד לך ששכחתי ממך! ועד כמה אנחנו מאושרים ביחד. אולי זה נשמע קצת קיטשי. אני לא אחת של קיטשיות זה דוחה אותי. אבל כן, מסכימה לעצמי להתלהב בכל זאת זה היה מרגש. כעבור שבוע בפריז הגיע הזמן לחזור הביתה לחולון. אני בביתי, יונתן בביתו באשדוד.
באמצע הלילה אני שומעת דפיקות. דפיקות חזקות על הדלת ומלא בכי. קמתי בבהלה.
מי זה ?
מה אני עושה?
אני מפחדת לפתוח את הדלת!
אולי זה מישהו משוגע?
אולי זה גנב?
מה אני עושה?
פחדתי לצאת מהחדר שלי! אולי הוא כבר פרץ והוא בתוך הבית? אור מה את עושה ?? להתקשר ליונתן? אבל עד שהוא יגיע זה לפחות שעה.
מה אני עושה ?
הלכתי למטבח עם אורות כבויים ופנס דולק שיחשבו שאין אף אחד בבית לקחתי סכין והלכתי בשקט לדלת כאשר ידיי רועדות מפחד. אני פותחת את הדלת לאט לאט רואה אותו יושב ברצפה נשען על הקיר ובוכה! כבר 4 שנים לא ראיתי אותו!!
הכנסתי אותו לביתי, השבתי אותו בסלון, הבאתי לו כוס מים קרים "בן מה קרה?" אמרתי לו.
הוא משליך את ידיו אל גופי ומחבק אותי חזק חזק שלא אעזוב אותו אפילו לשנייה.
ואומרת בליבי: "כמה זמן לא ראיתי אותו איך התגעגעתי לחיבוק הזה, לריח הזה!"
"בן מה קרה? למה אתה בוכה ולמה דפקת בעוצמה כזאת חזקה בדלת?" שאלתי אותו.
"ניפרדתי ממנה, אנחנו כבר 4 שנים ביחד אבל בשנה האחרונה אני לא מפסיק לחשוב עליך אור תיפרדי מיונתן אני מתחנן בפנייך! נחזור להיות כמו פעם. מאושרים." הוא אמר.
הייתי בהלם! אור מה את עושה ? יש לך חבר! את אוהבת את יונתן רק אתמול חזרתם מפריז. נותרתי ללא מילים, לא ידעתי מה לומר.
כעבור מספר דקות שהיה דממה בביתי, בן בוא אני יסיע אותך הביתה, תלך לישון ונדבר על זה מחר. אמרתי לו. הוא הקשיב לי. אני מוצאת את עצמי בשעה ארבע לפנות בוקר על הכביש מחזירה את בן הביתה.
אם לא הבנתם עד עכשיו.. בן זה היה החבר שלי, האהבה הראשונה שלי!
טוב שהוא נזכר הייתי אומרת… שנה וחצי לא יצאתי מהבית בגללו מרוב שאהבתי אותו!
ועכשיו? אחרי 4 שנים? אתה לא מתבייש? נזכרת לאהוב אותי? סוף סוף מצאת מה יש בי שאין בחברה שלך?
כמו שאני הצלחתי לשכוח ממך, אני מצפה גם ממך את אותו הדבר!