פרק 28-'מיוחדת'

הוא חייך חיוך מרוצה.
"די דור"
"את עדיין אוהבת אותי"
"ברור שכן! טיפש! היית חייב להרוס הכל?! ואתה עוד צוחק !" צעקתי עליו "זוז" הזזתי אותו ממני ויצאתי משם.
מה אני יעשה? אורן,זה פשוט משחק,אני לא אוהבת אותו,למה לשחק בו? זה צריך להסתיים..היה הרבה יותר טוב קודם לפני לירוי ולפני דור ולפני אורן.
"אורן?" התקשרתי אליו.
"יפה שלי"
"אמממ אנחנו יכולים לדבר אחרי הבית ספר? אני צריכה להגיד לך משהו.."
"כן ברור,קרה משהו?"
"ניפגש בפארק" ניתקתי.
ישבתי על ספסל ודור התיישב ליידי,לא דיברתי,אין לי כוח אליו יותר.
"אני מצטער.."
שתקתי.
"אני אוהב אותך"
"אני לא מבינה ….." הוא קטע אותי בנשיקה,כמה שהתגעגעתי לזה להרגשה הזאת,שהוא שומר עליי,לאהבה,נסחפתי לזה.
התנתקנו.
קמתי משם במהירות,הסתכלתי עליו ופשוט רצתי משם.
"חכי שנייה" תפס בידי.
"דור זה לא קרה"
"זה כן,די לברוח מהבעיות שלך!"
"די כבר! די!" רצתי משם,ברחתי מהבעיות שלי,אבל הם רצו אחרי.
רצתי לבית של אורן,דפקתי בדלת שלו.
"ירדן?את בסדר?" שאל.
"אני מצטערת.." אמרתי.
"מה קרה?"
"אני …בגד…."
"כנסי" קטע אותי.
נכנסתי.
"בגדתי בך" פלטתי.
"מה?!" הסתובב.
"אורן אני ……"
"עם מי?"
"אורן.."
"עם מי?!"
"דור.."
"ידעתי.."
"מה?"
"ירדן..את אוהבת אותי?" שאל.
'פשוט תגידי כן' מרתי לעצמי,אבל מול אורן,לשקר לו בפרצוף,לא הצלחתי.
"הלב שלך שייך לדור,את אוהבת אותו,אף אחד לא ישנה את זה"
"אורן אני מצטערת"
"זה בסדר,זה לא היה צריך לקרות,ידעתי מהתחלה,אבל הייתי חייב לנסות"
"תודה אורן" חיבקתי אותו ויצאתי משם.