פרק 26-'מיוחדת'
"זהו! ירדן! עברת כל גבול!" צעקה המורה.
"מה?" שאלתי מבולבלת.
"זה הפעם השביעית השבוע שאת לא מגיע או מאחרת השבוע!"
"לא..שנייה המורה"
"לכי למנהל והוא יחליט מה לעשות איתך"
"לא! אני אשתפר,מבטיחה"
"למנהל!" צעקה.
"טוב טוב,לא צריך לכעוס" אמרתי ויצאתי.
דור ישב בספסל עם הראש בין הידיים והמרפקים על הברכיים.
הוא אפילו לא שם לב שיצאתי.
הלכתי מהר לחדר המנהל.
"המנהל" אמרתי.
"מה?"
"המורה שלחה אותי לפה"
"שוב איחרת ?" צחק.
דוד זה המנהל שכל אחד היה רוצה,הוא לא מתנשא מעליך או נותן עונשים קשים מידי,הוא אוהב אותנו כמו אבא.
"כן" נאנחתי.
"טוב קחי תישארי שעה אחרי בית ספר."
"תודה דוד" אמרתי ויצאתי.
כשחזרתי דור כבר לא היה שם.
נכנסתי לכיתה.
"נו מה העונש?" שאלה מסוקרנת.
"שעה אחרי בית ספר" אמרתי בגיחוך,היא ציפתה לקרוא להורים שלי או משהו.
"טוב שבי" נאנחנה.
התיישבתי השיעור נגמר ויצאתי עם רוני.
"נונונו"
"אני ואורן ביחד!"
"עאעאעאעא" צרחה.
"התפקיד חזר אלייך"
"ברור" צחקה.
ביטלו לנו שעתיים וחזרנו הביתה.
"המשמרת שלי מתחילה רק עוד שלוש שעות" אמרתי לאורן בטלפון.
"נו בואי" אמר.
"טוב אני באה"
עליתי על אוטובוס והגעתי אליו.
דפקתי בדלת.
"היי" אמרתי.
"שלום" צחק.
נכנסנו לבית שלו.
"התגעגעתי" חייך.
"ראיתי אותך בבוקר"
"נכון" נישק אותי "ועדיין התגעגעתי"
צחקתי.
זהו אני מתגברת על דור! אני אמורה לחשוב על זה כשאני עם אורן ?
תגובות (1)
חולהה על הסיפווררר הזהההההה