פרק 23-הפנימייה מרתון 2014

פתאום ראיתי חתיכת זכוכית על הרצפה מתחת לכיסא של שחר.
"מעיין"
"מה ?" יבבה כולה בוכה.
"יש זכוכית מתחת לכיסא של שחר"
אם נצליח להשתחרר,נצליח לצאת מפה,היה רובה בקצה החדר,עבריינים עבריינים אבל לא חכמים במיוחד.
"עמית קח אותה" הוא לא הצליח להגיע.
"נוו" לחשה קורל.
ניסיתי להגיע עם הרגל ואז אחד הביריונים נכנס,ישר החזרתי את הרגל למקום.
"אין לכם עוד הרבה זמן תנצלו אותו" צחק ויצא.
שוב שלחתי את הרגל והגעתי .
נפלתי עם הכיסא על הרצפה ולקחתי את הזכוכית .
חתכתי את החבל וישר רצתי לרובה.
התחלתי לשחרר את עמית, הוא שחרר את מעיין ואת קורל,שחר ועומרי ניסינו להעיר אותם,אבל הצלחנו להעיר רק את עומרי.
"הצלחנו להשתחרר יש לנו רובה !"חייכתי אליו.
הוא צחק.
"קח אותו" הצבעתי על שחר.
ועמית לקח את מעיין.
עמית ועומרי שמו את מעיין ושחר על הכתפיים שלהם,על הכתף,החדר היה נעול .
ירינו במנעול ויצאנו,לרוע מזלנו כולם שמעו את הירייה ובאו.
תוך עשר שניות 5 שומרים באו אלינו.
עומרי הניח את שחר.
ועמית את מעיין ליד שחר.
מעיין לקחה את הרובה וירתה לשתי שומרים ברגליים תוך כדי ישיבה.
"זה על הרגל שלי!" אמרה.
נשארו 3 חשבתי אבל לא היה לי מה לעשות.
אני ווקורל צעדנו אחורה וזרקו לעומרי את הרובה.
חיפשתי על אלה שירינו בהם פלאפון ומצאתי .
תוך כדי שהביריונים ועמית ועומרי הולכים מכות .
פתאום שמעתי עירייה וראיתי את עומרי מדמם מהבטן על הרצפה .
"לא!!!!!!!" צעקתי.
התחלתי לנסות לעצור את הדם שלו ולהגיד לו לדבר איתי כדי לדעת שהוא עדיין חי.
קורל התקשרה למשטרה.
"מהר בואו לפה _________ "שמעתי את קורל אומרת.
לא היה שם אף אחד.
תוך דקה המשטרה הגיע עמית ועומרי כבר היו על הרצפה.
הגיעו 7 ניידות נראלי לא יודעת .
והתחילו לירות לעבר הביריונים ולמזלנו תפסו את כולם.
הגיע אמבולנס.
ולקח את כולנו לבית חולים.