פרק 21:"מי אמר לך שלא נסתדר??"
יצאתי לבחוץ עשיתי סיבוב בדשא הגדול שליד השער עברו כבר שעתיים שישבתי בחוץ עם עצמי.. פתאום ראיתי אותה ראיתי את לינויי מה היא עושהה פפה??
______________________________________________________________
התקרבתי אליה.. רק אתמול ראיתי אותה ושוב אני מתלהב כמו ילד קטן שראה צעצוע..
הייתי בשוק הלב שלי פעם כמו לא יודע ממה! מה שהיא עושה לי עם העיניים האלה אמאלה!! והיא התחילה לומר:"אתה רציני מפגר בשביל מה עשיתה את כל זה?" לא הבנתי מה ישלה מה קרה?!
אני:"מה ישלך מה את צועקת המ קרה?"
לינוי:"למה התחלתה לריב עם עיליי?? אתה רציני מטומטם?"
אני:"חחח מה הוא רץ לספר לך שהרבצתי לו?"
לינוי:"לא יחתיכת דפוק מטומטם הו אפילו לא יודע שאני פה! התקשרו להגיד לי שאתם מפוציים אחד תשני במכות וששתיכם בעונש עכשיו ומושעים! אידיוטים מילה!!!!"
אני:"שמעי אני התחרפנתי על זה שהוא נישק אותך מה יכולתי לעשות לשתוק פשוט?"
לינוי:"אידיוט אני לא שייכת לך ואני יכולה לנשק את מי שבאלי גם אם זה עיליי וגם עם זה כל אחד אחר אמרתי לך אנחנו לא ניהיה ביחד לא משנה מה יקרה …." זה הרס אותי
אני:"מצצטער לא ידעתי שככה את מרגישה.. חשבתי שהוא נישק אותך.."
לינוי:"תתפלא! מפגר!!" והיא הלכה… בטח הלכה לעיליי עכשיו.. רציתי ללכת אחריה אבל בשביל מה בשביל לראות אותה מחבקת אותו ולא אותי? למה היא אמרה אתמול שהיא אוהבת אותי עם זה לא נכון!? או שאני באמת מפגר או שאני סתם לא מבין שומדבר ממה שהוךל כאן!
מנקודת מבטה של לינוי:
לידור כזה אידיוט הוא חייב להתחיל ללמוד להשתלט על העצבים שלו ועל האגו שלו שיתבגר כבר!
הלכתי לחפש את עיליי מסתבבר שהוא היה בכיתה אז דפקתי בדלת ואמרתי
"אפשר את עילי?" וישר שמעתי כזה 'הוווווו' מכמה ילדים חחח לא השתנו בכלל אני רואה ראו שהוא היה קצת מובך חחחח מסכן הסמייק
המורה:"היי לינויייי ממה העניינים??" זת הייתה המורה האהובה עליי המורה לתנ"ך
היא נתנה לי להכנס והכל ואז חברות שלי באו וחיבקו אותי ואמרו לי שלום אז אמרתי שאנ ילא רוצה להפריע וביקשתי מהמורה את עיליי לכמה דקות אז היא אמרה שאין בעיה והוא יצא..
הוא היה קצת בשוק של 'מה את עושה פה' אבל הוא היה שמח זה הכי חשוב((: חיייבקתי אותו
והוא שאל אותי מה אני עושה פה סיפרתי לו סקצרה את מה שקרה הוא ההיה קצת בשוק אבל לא נורא
עיליי:"לא נורא חחח העיקר שבאת..(;"
אני:"חחח טוב יאלה תחזור לכיתה שדנה לא תיכעס"
עיליי:"לא צריך במילא השיעור נגמר עוד מעט אל תידאגי היא כבר תבין.."
אני:"נו אני לא רוצה שתיענש עוד יותר ממה שאתה עכשיו"
עילי:"חחחחחח לא ניראלי שאפשר יותר מזה.." והתחלנו לצחוק חחח בהתחלה כל העניין היה טיפה מביך אחרי מה שקרה אתתמול אבל לא נורא((: שמחתי שאני ועיליי חזרנו לקשר למרות שעדיין לא סלחתי לו לגמרי פשוט קשה לי מאווד.. אבל אני מנסה להראות שמבחינתי הכל עבר כבר.. ואז עילי התחיל לדבר
עיליי:"לינוי אני יכול לשאול משו?"
אני:"בטח, תמיד.." כבר הבנתי שזה לא סתם
עיליי:"את בטוחה שסלחת לי..?" בקושי הצליח להוציא תמשפט ממהפה
אני:"עילי.. תבין אתה פגעתה בי מאוד אבל דיי עבר זמן ותאמת איפושהו אני עדיין פגועה זה ברור אבל… אני אל יכולה לשמור טינה כל החיים ביקשתי סליחה אני צריכה ללמוד להתגבר על הכל.."
עיליי:"אני מבטיח שאניאעשה הכל כדי שתיסלחי לי באמת.. זה חשוב לי שתסלחי"
אני:"עילי עזוב אין מה לעשות עם זה פשוט הזמן יעשה את שלו…"
עילי:"טוב אבל שתדעי שאם באמתצ את צריכה משו רק תרימי טלפון ואני אצלך!!"
אני:"חחח תודה חיימשלי גמאניאותו דבר.." המשכנו לדבר והצלצול נשמע
ראיתי את לידור מתקרב.. ואמר:"לינוי אנחנו יכולים לדבר.?"
לא הבנתי מה הוא רוצה ובטח שלא היה לי כח לדרמות ולכאבי ראש עכשיו!!
הוא לקח לי תיד והלכנו כמו תמיד לכיתה הריקה…
תגובות (3)
תמשיכי תמשיכי תמשיכי!!!! אני כל כך אוהבת את זה!!! ^^
מושלם
תמשיכי!!!