פרק 20-'מיוחדת'

יצאתי ממשרדו.
"תודה אורן" אמרתי.
"בכיף" אמר ויצא מהמסעדה.
התחלתי במשמרת,לפתע דור נכנס.
"ירדן.." אמר.
"לך מפה אני עובדת" אמרתי.
"תסתכלי עליי"
"לא רוצה"
"הייתי שיכור ירדן,בבקשה את הדבר שאני קם בשבילו בבוקר"
הסתכלתי עליו,הסתכלנו אחת לשני בעיניים והשפלתי את ראשי.
"דור הרסת הכל"
"אל תעזבי אותי"
"דור..חוץ ממעיין מישהי בגדה בך פעם?"
"כן"
"וחזרת אליה?"
הוא נעצר לכמה שניות.
"ירדן.." התקרב אליי.
"אני צריכה לעבוד"אמרתי ונכנסתי למטבח.
"ירדן!"
כעבור חצי שעה בערך הוא יצא.
סיימתי את המשמרת ויצאתי.
לא רציתי לחזור הביתה,רציתי פשוט להעלם,רק אתמול דור הבטיח לי שהוא ישאר לצדי והיום תראו אותי.
התיישבתי שם על ספסל.
בהיתי באופק.
ירדתי מהספסל ונשכבתי על הדשא.
בהיתי בשמיים ונרדמתי,פשוט נרדמתי.
-בוקר-
"ירדן!!" שמעתי צעקה וקמתי ממקומי.
מה? איך נרדמתי כאן הסתכלתי סביבי.
"ירדן!!" שמעתי שוב צעקה.
ראיתי את אורן.
"הנה את"
"נרדמתי כאן"
"את לא מבינה איך דאגתי לך" חיבק אותי.
"ירדן" ראיתי את אמא ואבא רצים לכיווני וחיבקו אותי.
"דאגנו לך"
"מצטערת ..נרדמתי כאן"
"בואי הביתה" אמרה בחיוך.
קמנו מהדשא.
"ביי" אמרתי לאורן.
"ביי" חייך.
הגעתי הביתה התקלחתי ויצאתי לבית ספר.
"שוב איחור?!" צעקה המורה.
"מצטערת.." אמרתי.
דור הסתכל עליי בדאגה.
התיישבתי במקומי .
דור שלח לי הודעה
'את בסדר? איפה היית בבוקר חיפשו אותך ולא נתנו לי לבוא..'
'דור,די ,נפרדנו,צא לי מהחיים'.
'אני לא יכול'
'למה עשית את זה?'
'הייתי שיכור בחיים לא הייתי בוגד בך כשאני פיקח..אני ויתרתי על הכל בשבילך'
'נדבר אחרי השיעור טוב? זה לא לפלאפון'
'טוב..'
היה צילצול.
אני ודור יצאנו למדשאות.
"ירדן בבקשה,תחזרי אליי."
"למה הרסת הכל? היתאהבתי בך!"
"את עדיין אוהבת אותי ?" התקרב אליי.
"זה לא עובר לי…אבל דור,אם אני אצטרך אני יתגבר על זה"
"לא ירדן..אל תעזבי אותי,את לא קולטת את האהבה שלי אלייך,ויתרתי ל מה שיש לי "
"למה את מתכוון? למה אתה אומר את זה כל הזמן?"
"החברים שלי ,לשעבר,אמרו שאני צריך להיפרד ממך"
"אז בגדת בי?! זה הדרך שלך?!"
"לא אמרתי להם שאני לא נפרד ממך! ועכשיו את עוזבת אותי!"
"בגדתי דור! אתה לא קולט כמה זה כואב ועוד בפעם הראשונה שהתאהבתי במישהו!"
"ויתרתי על הכל! תאמיני לי שאני יודע כמה זה כואב ! " הלך משם בכעס.
"דור!!" צרחתי לו.