פרק 2

הלב שלי ירד לתחתונים .
הייתי בשוק .
לא הצלחתי להגיב ..
נשארתי ללא מילים .
–
בתמונה אני וליאם עמדנו זה מול זאת ודיברנו , בדיוק לפני השיעור הזה .
בתמונה ראו אותו לוקח לי משהו מהתא , זה היה היומן שלי .
רק מהמחשבה שאולי הוא ברגע זה קורא אותו , התחלתי לחוש בסחרחורת .
" מאיפה זה ? " שאלתי בעצבנות וסובבתי את המסך חזרה לטורי .
" מצלמות האבטחה של בית הספר , והחלאה הזה גנב לך את היומן האישי שלך מהתא " היא מלמלה בעצבנות והקלידה משהו במחשב .
היה רשום שם הכל ,
כל הסודות שבחיים לא סיפרתי .
כל מה שחשבתי על כל אחד ואחד שאני מכירה בבית הספר .
" אל תדאגי , התמונות כבר עברו לאבא שלי ואני בטוחה שזה לא יעבור בשתיקה " היא חייכה אליי .
כל כך פחדתי שכרגע כולם קוראים אותו ,
שכולם מסתלבטים עליי ,
שכולם יודעים עליי הכל פתאום .
רגשות של שנאה כלפי ליאם התחילו להתפשט בגופי , אבל השתדלתי פשוט להמשיך לחייך לטורי .
–
הייתי עצבנית ומודאגת כל היום בגלל היומן .
כל פעם שראיתי את ליאם , במקום שהלב שלי יתחיל לפעום יותר ויותר חזק כמו כל פעם ,
נהייתי יותר ויותר עצבנית .
כל פעם שראיתי אותו מחייך , במקום שאני ימס מהחיוך המסנוור שלו , ניסיתי להבין איך הוא יכול להמשיך בחיים שלו , כאילו לפני כמה שעות הוא לא עשה מעשה רע .
אפילו לא אכלתי היום מרוב דאגה , שעכשיו כולם יודעים על הכל .
כל הצהריים ראיתי טלוויזיה ,
בקושי דיברתי עם מישהו , או יצרתי קשר עין עם מישהו.
השעה הייתה שבע ורבע בערב .
כמו שציפיתי , נשמע צלצול בדלת .
פתחתי את הדלת באטיות , בתקווה שאולי זאת רק תהייה נטלי , לצערי התקוות לא עזרו , זה היה ליאם .
" היי " הוא אמר ונכנס .
" בוא נסיים עם זה מהר , טוב ? " אמרתי ועליתי לחדר שלי .
" מה קרה ? " הוא שאל .
קפאתי במקום מעצבנות , רציתי להתפרץ עליו .. וכך עשיתי .
" אל תשחק אותה ! אני יודעת שלקחת לי את היומן ! " אמרתי וטרקתי את הדלת .
לא הספקתי להתיישב על המיטה , וכבר נפתחה הדלת .
" למה עשית את זה ? " הסתכלתי לתוך עיניו , בתקווה לקבל תשובה כנה .