פרק 2: "מי אמר לך שלא נסתדר??"
פרק 2:
התחילה ההפסקה ויצאנו לבחוץ..
____________________________
כבר ידעתי שיהיו מבטים ועניינים אז לא התייחסתי והמשכתי ללכת איתן הן היו ממש נחמדות והראו לי טיפה את הבצפר הכירו לי כמ בנות והכל ובאמת שהיה סבבה.. ואז פתאום מישהו נתפס לי בעין הוא היה נראה כלכך טוב גבוה כזה שחום ג׳ינס חולצה לבנה ממש טיפ טופ!
הסתבר שהוא כיתה ליד ששם בערך כל החתיכים של השכבה מתכבצים.. והחיוך שלו אמאללללה חשבתי שאני מתה ! החיוך הזה עשה לי תיום אני חושבת…
אז באותו היום לא קרה שומדבר מיוחד חזרתי הביתה אחרי הבצפר (משו שלא רגיל לי) וחשבתי שאני חולמת … אני נטלי כבר לא בפנימיה אני בבית חוזרת מה בצפר הביתה אוכלת אוכל של אמא ולא של חדר האוכל המגעיל הזה יכולה לישון שנ״צ להיות במחשב כמה שבאלי עם הטלפון כל היום ומה לא ?!
ההתלהבות וההתרגשות ירדה באותו רגע ניכנסתי לפייס וראיתי את כל החברות שלי מהבצפר הקודם מצולמות מחויכות ורושמות סטטוסים של כמה כיפ לחזור לבצפר ולראות את כולם ואני היחידה שלא יכול לרשום ככה למה מה היה לי כיפ לא לבוא לבצפר שלהם וכמו תמיד שהבנות קופצות עליי בחיבוק גם אחרי שלא ראו אותי רק שישי שבת אז מה היה קורה אחרי שהן לא ראו אותי חודשיים? והמחשבה שאני לא חסרה להם… החלטתי ללכת לנוח קצת לא היה לי חשק לאכול אפילו.. התעוררתי בסביבות 7 בערב והבנתי שלישון זה הדבר האחרון שאני אצליח לעשות היום אז אכלתי ארוחת ערב עם המשפחה העברנו קצת חוויות מפה לשם ולעתי למחשב ניכנסתי לפייס ו…
תגובות (3)
אהבתי את ההתחלה של הסיפור !!
תמשיכיייייי דחוף!!!
ואם באלך את יכולה לקרוא גם את שלי
תמשיכיייייייייי
אני יעלה את ההמשך בקרוב(: