פרק 2 – חלומו של גבריאל מגנדי

גבריאל עד לא מזמן חלם שיום אחד הוא פותח מאפיה על שמו.

הוא רצה כל כך לפתוח עסק משלו ולהצליח להיות עצמאי כי הוריו לא יחיו לעד.

עד לאתמול הוא חלם חלומות פשוטים ורגילים. עכשיו הוא רצה להצליח בזכות עצמו ולא רק בזכות הוריו.

אבל הוא רצה כבר להצליח ולעשות חייל בתחום האפייה. גבריאל לא רצה עזרה מאף אחד.

כשבני המשפחה התיישבו מסביב השולחן , גבריאל ניצל את הארוחה כדי לספר להוריו על החלום שהוא חלם כשהוא ישן בלילה.

" אימא , אבא, וכל המשפחה תקשיבו למה שאני אומר עוד כמה דקות אחדות.

חלמתי חלום על עצמי . בחלום חלמתי שיום אחד אני פותח מאפייה על שמי.

זה הולך להיות ממש מגניב , מה אתם חושבים?" שאל גבריאל ברצינות תהומית.

" אני חושב שזאת סתם עוד פנטזיה שמעולם לא תתגשם." אמר נועם בפזיזות.

" גבריאל , אתה חמוד וכל זה , אבל אתה קצת מקדים את המאוחר. חלומות לחוד ומשאלות לחוד.

אני לא יודעת איך להגיד את זה מבלי שתיעלב , אבל כל דבר בעיתו.

אני בעד שאתה תחלום ובגדול , אבל בוא נתרכז בארוחה. טוב?" אמרה אביטל בעדינות כדי לא לפגוע בבנה גבריאל.

" אימא , אני מדבר פה על משהו שבאמת חשוב לי , על משהו שאני מאוד רוצה. אני צריך להיות עצמאי. לא רק להיות תלוי בך רוב הזמן . אני לא מבקש ממך שום דבר. רק סיפרתי לך משהו שאני חולם עליו הרבה זמן.

ואני רוצה שאת תביני אותי." אמר גבריאל בקול תקיף אך רגוע.

" גבריאל , אחי. אתה יודע כמה שאני מעריצה אותך ורוצה להיות כמוך אך אני לא מצליחה.

אימא צודקת , כדאי שנתרכז בארוחה , במקום לדבר ולתהות על החלומות שאנחנו חולמים עליהם בלילה." אמרה מפל בטון זהיר כדי שגבריאל לא יעלב ממנה.

" אני רוצה שתפתח מאפיה." התפרצה פתאום ניב משום מקום. היא בהתה בגבריאל במבט מלא פליאה.

" כן , באמת? את מאמינה שאני אצליח ? ניבוש , חמודה שלי. את היחידה שבאמת רוצה שאצליח! היחידה והאחרונה. את ממש מדהימה , מתוקה . אני אוהב אותך." אמר גבריאל בחיוך מקסים והלך להרים את ניב , אחותו הקטנה.

" אני מאמינה בך!" אמרה ניב בתמימות של ילדים קטנים ופשוט היא חייכה אליו ללא הפסק.

" אני אוהבת אותך , גבריאל!" אמרה ניב בחום.

גבריאל חיבק את ניב חזק ולא רצה להרפות ממנה . לרגע הוא שכח שהיא הייתה רק ילדה.

רק ילדים מעיזים לומר את מה שהם מרגישים וחושבים באמת.

באותו הרגע הוא כל כך האמין למה שניב אמרה בנוגע שהוא צריך לעשות מה שהוא הרגיש ולא להקשיב למה שהאחרים אומרים.

" טוב , ניב , את יכולה לחזור לשבת על יד אימא , זה נחמד שאת תומכת באחיך הבכור. אבל עכשיו זה הזמן לאכול ." אמר נועם בתוקפנות ונאנח.

ניב חזרה להתיישב ליד אימה אביטל ונתנה לה להאכיל אותה עד שהיא סיימה לאכול את כל מה שהיה בצלחת.

כשאביטל ונועם סיימו לאכול. גבריאל בירך את " ברכת המזון" בעל פה.

ואז הוא הלך היישר לחדרו מבלי לומר עוד מילה בנושא החלום שחלם בלילה.

גבריאל הרגיש שבאותו הרגע אף אחד לא תמך בו באמת חוץ מאחותו הקטנה , ניב.

מפל אמרה שלדעתה הוא היה צריך להתרכז בארוחה.

מעתה ואילך הוא לא יספר בנוכחות המשפחה שום דבר ממה שקורה לו.

גבריאל גילה שאף אימו ואביו לא תמכו בו ואמרו לו שעדיף לו לחכות עוד כמה זמן עד שזה באמת יקרה.

אביטל הכניסה את ניב לתוך המקלחת והיא השאירה את הדלת פתוחה.

היא קראה למפל כדי שהיא תשמור על ניב אחותה הקטנה עד שהיא תחזור כי היא ונועם יוצאים לבילוי משותף.

מפל הלכה לעבר חדר האמבטיה כדי להשגיח על אחותה הקטנה , ניב.

" שלום ניבוש , את מסתדרת?" שאלה מפל שחייכה חיוך של ניצחון.

" כן!!" אמרה ניב בעליצות תוך כדי שהיא מתיזה מיים לכל עבר.

" יופי, אני שמחה לראות שאת מאוד מרוצה , אבל בלי להשפריץ עליי מים. טוב?" אמרה מפל ברוך והתרחקה כדי שניב לא תרטיב אותה וכך בגדיה יהיו רטובים כך שהיא תצטרך להחליף בגדים.

" אני רוצה להישאר פה . כיף לי להיות באמבטיה!" קראה ניב בחיוך עליז.

" אני מאוד שמחה שאת נהנית. את הרי לא רוצה להתקרר רק בגלל שהיית הרבה זמן במים. בואי ואל תתעקשי איתי." אמרה מפל וכאשר היא הרימה את ניב מחוץ למקלחת, היא לקחה את המגבת מן השיש וניגבה את ניב הקטנה . ניב לא הפסיקה לצחוק לרגע אחד.

" על מה את צוחקת?" שאלה מפל בסקרנות.

" סתם. נהניתי להתקלח." אמרה ניב בחיוך שובב. מפל עזרה לניב להתלבש אבל ניב רצתה לבחור בעצמה איזו סוג של פיג'מה היא תבחר.

" אני רוצה פיג'מה של חד קרן!" התעקשה ניב אבל מפל נאלצה לפסול את הבחירה שלה רק בגלל שפיג'מת חד הקרן שלה הייתה קרועה לגזרים ולא היה ניתן ללבוש אותה יותר.

ניב השמיעה אנחת תסכול חרישית והיא הייתה מאוכזבת מכיוון שהיא אהבה את פיג'מת חד הקרן שלה מאוד.

" אבל אני רוצה ללבוש אותה!" קראה ניב במחאה וניסתה לקחת את הפיג'מה מידה של מפל אך ללא הצלחה.

" אבל אי אפשר ללבוש אותה , נכון? היא קרועה ממש. אני מצטערת , מתוקה. אבל תאלצי ללבוש פיג'מה אחרת." אמרה מפל בטון תקיף.

ניב השתתקה לחלוטין כי היא הבינה שלא הייתה לה ברירה.

" טוב.." אמרה ניב בחיוך והתבוננה במפל ממושכות.