פרק 18-הפנימייה

לפתע הודיעו ברמקולים .
"הודעה חשובה מעכשיו תוכלו להחליף את יום הלימודים בחוג לבחירתכם"
"מההההההההההה"צרחתי
ישששששש אפשר לא ללמוד ולהחליף בחוג.
"אומייגאדדדד"צרחה קורל.
"שמעתם?!" עמית התפרץ.
"כן יאווווווו" צעקתי וחיבקתי אותו.
החלטתי לצאת לטייל קצת שיעמם לי ואף אחד לא רצה לבוא איתי.
טיילתי קצת בדשא פתאום התנגשתי במישהו.
"תסתכל לאן אתה הולך!!!"
״אני רואה טוב מאוד ! הבעיה היא בך !"הרמתי את מבטי אליו אני מכירה אותו קוראים לו לירון.
"תרגע טיפש!"
"ילדה קטנה" גיחך.
הוא היה נראה ממש טוב,ממש טוב? מדהים!
"עזוב אותי!" צעקתי לו והתקדמתי.
"קטינה" מילמל.
התעלמתי והמשכתי ללכת.
-נקודת מבט לירון-
היא הלכה הילדה.
פתאום בא אליי אמיר אח שלי.
"מה אחי?" שאל.
"אה?"
"אל תתעסק עם זאתי"
"עם מי עם זאתי? למה?"
"חברה של עומרי"
"עומרי שאבא שלו_______________?"
"כן כן"
"וואי וואי"
-נקודת מבט רומי-
המשכתי ללכת.
וחזרתי לחדר בסוף.
-דפיקה בדלת-
פתחתי וזה היה לירון.
באתי לסגור אבל הוא פתח את הדלת.
"בואי שנייה" אמר ומשך אותי.
"מה ?!" שאלתי.
"מצטער על מקודם"
"בסדר " אמרתי ובאתי ללכת.
"אני רציני"
"גם אני" הלכתי משם.
"מה הוא רוצה?"שאלה קורל.
"סתם דביל " עניתי.
"חתיך + "אמרה מעיין.
"חחחחח שקט"אמרתי וזרקתי עליה כרית.
פתאום נפתחה הדלת ההורים של מעיין עמדו שם שיר חברה של אמא ואורן אח של אמא.
"מעייני" אמא שלה ראתה אותה והתחילה לבכות למראה הרגל שלה.
"איך זה קרה?" שאל אורן.
הייתי מסוקרנת אפילו אני לא ידעתי אך זה קרה.
"היה לי כוס ביד והיא נשברה ונפלתי עליה"ענתה.
~נקודת מבט מעיין~
"היה לי כוס ביד והיא נשברה ונפלתי עליה" שיקרתי .
זה בגלל אבא של עומרי הוא…
~נקודת מבט רומי~
"חיים שלי" אמרה שיר.
ואורן רק היה בהלם.