פרק 17- ❤ ״עוד לילה במיטה קרה רועדת..״

מהפרק הקודם..
איכסס שונאת חורף!! בסוף נרדמתי על הספה..
פרק 17:
קמתי בבוקר מוקדם מהשיחה של שיר התארגנתי והייתי מוכנה , לקראת 9
ירדתי למטה וירין אסף אותי, כולם כבר היו באוטו (שיר דניאל ואדיר) ונסענו ללונה פארק!! ווהוו חחחח
**מנקודת המבט של סהר** – חד פעמי-
התקשרו אליי כמה פעמים ולא הפסיקו לחפור, בדקתי מה השעה 8 בבוקר מה הם רוצים אין בצפר!!! על הצג היה רשום ׳נויה השווה-נותנת/חופרת׳
״הלו״ עניתי
״אוו סוף סוףףף סהר כמה אני צריכה להתקשר עד שתענה??״ אמרה בעצבים
״לא טוב לך אל תתקשרי״ גם כן זאת מה היא רוצה על הבוקר
״בקיצור סהר אהובי תקשיב אני והבנות נוסעות ללונה פארק היום ואמרנו גם לבנים לבוא וחוץ ממך כולם כבר אמרו שהם באים.. אז מה אתה אומר?״ שאלה בקול מפתה
״מה אני ילד בן ארבע? מה לונה פארק עכשיו?״
״נו סהרר פליזז בשביליי״
חחח בשבילך בטוח אני לא אלך..
״מי מהבנים אמרת שבא?״
״אוראל אריאל אלירן ובן״ ענתה בקול מאוכזב
״טוב זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות.. מתי נוסעים?״ הסכמתי מתוך חוסר ברירה
״מתי שבא לך מאמי שלי תבוא עם האוטו הבנים כבר אוספים אותנו עוד שעה וחצי ככה ״ אמרה ושמעתי שהיא ממש מאושרת שאני בא חחחח טוב ברור היא זוכה לבלות יום שלם עם סהר האגדי איך לא תהיה שמחה? ;)
״טוב כפרה נדבר״ אמרתי וניתקתי את השיחה
**חזרה לנקודת המבט של הילה**
הגענו ללונה פארק ולא היו הרבה אנשים כי תכלס זה יום לימודים רגיל..
עלינו על כמה מתקנים קנינו שערות סבתא ואז הלכנו לבלאק ממבה תאמת קצת פחדתי אבל בכל זאת החלטתי לעלות.. בזמן שהיינו בתור לבלאק ממבה או איך שלא קוראים לזה שמעתי את הצחוק של נויה והשפוטות המגעילות שלה, התפללתי שזה לא הן אבל כשהסתובבתי הייתי בשוק. לא רק שזה הן אלא שגם כל הבנים היו איתן.. ו..סהר.
נתתי לשיר מרפק בצלעות כדי שתסתכל עליהם בלי לומר כלום, היא ישר קלטה למה התכוונתי ועשתה פרצוף עצבני..
אוףף למה זה מגיע לי?? עד שאנחנו מקבלים יום חופש ומחליטים לעשות משהו כיף הוא חייב לבוא ולהרוס הכלל!!
בקיצור החלטתי להתעלם מהעובדה שהוא פה והמשכתי לדבר עם שיר, כשהגיע התור שלנו להיכנס נכנסנו מלא צעירים בנגלה אחת, יצא ככה שאני ושיר נכנסנו די אחרונות ורוב המקומות היו תפוסים הסתכלתי מה פנוי.. מקום אחד בין סהר לאוראל ומקום שני ליד נויה..
נו באמת רק לי זה יכול לקרות איפה אני אשב עכשיו?! המפעיל ראה שאני עוד לא יושבת וזירז אותי ״נו ילדה תשבי כבררר״
״אל תצעק עלי!״ אמרתי והתקדמתי למקום שבין אוראל וסהר..
אני מעדיפה אותם על פני נויה הזונה..
התיישבתי ושניהם היו עם פרצוף לא מבין
״מה את עושה פה ?״ שאל אוראל
״מה שאתם עושים באתי להנות מהיום החופשי..״
כשהתחילו להעלות אותנו התחלתי ממש להילחץ והחזקתי ממש חזק בסוגרים האלה.. סהר כנראה שם לב שאני מפחדת ואמר ״אל תדאגי זה עובר מהר, זה לא כזה מפחיד״
מרוב הפחד השתתקתי ולא היה לי מה לענות לו.. ואז בלי שום התראה מוקדמת העיפו אותנו למעלה, צרחתי כמו משוגעת ואוראל וסהר הרימו ידיים באוויר צעקו וצחקוו (לא צעקו מפחד , זה כזה ווהווווו כזה)
כשסיימנו לא הצלחתי לפתוח את החגורה וכולם ירדו חוץ ממני המפעיל בא ושיחרר אותי. התקדמתי ליציאה וראיתי שסהר ושיר חיכו לי ״רואה? לא היה כזה נורא״
החלותי שהיום אני לא הולכת לריב איתו ואני אנסה להנות כמה שאפשר ועניתי לו בנחמדות ״כן זה דווקא כיף״ אה וגם הוספתי חיוך חחח
״טוב יאללה בואו כל החברה הלכו לאנקונדה״ אנרה שיר ומשכה בי
נוצר מצב ששתי החבורות התחברו והלכנו ביחד למתקנים..
בתור לאנקונדה אמרתי לשיר שאני לא רוצה לעלות כי זה ממש מפחיד אותי היא ניסתה לשכנע אותי להישאר אבל הייתי נחושה לחכות להם למטה..
״אני מחכה לכם למטה, תבואו כשתסיימו״ אמרתי וירדתי מהר התקדמתי לאיזה ספסל שהיה קרוב ואז שמעתי מישהו קורא בשם שלי, הסתובבתי וקלטתי את סהר
״סהר.. מה אתה עושה פה?״
״בואי״ אמר ותפס בידי
״לא די נו אני לא רוצה אני מפחדת.. תעלה אתה , אולי בסוף היום אני אנסה פעם אחת אבל עכשיו לא באלי״
״אל תדאגי אני מבטיח לך שלא יקרה כלום!! שבי לידי ותיהי בסדר״ אמר בקול משכנע רצח
״אני.. אני לא יודעת..״
״בואיי״ אמר ומשך בי פעם שנייה אבל הפעם לא התנגדתי והלכתי אחריו..אני אפילו לא יודעת למה..
עלינו שוב במדרגות ועקפנו את כולם עד שהגענו לחברה שיר הופתעה
״מה זה איך הצלחת לשכנע אותה לעלות?? ״ פנתה לסהר
״חחח יש לי קסם משכנע ;) ״ אמר וקרץ לה.. חחחח אני ושיר צחקנו והוא הזעיף פנים, הגיע תורנו לעלות פחדתי רצח אבל משום מה סמכתי על סהר, נכנסנו והתיישבנו בקרון השלישי מאחורינו היו שיר ואדיר ומקדימה ישבו ירין ודניאל.. תאמת עכשיו כשחושבים על זה הם ממש חמודים ביחד! צריך לעשות משו בקשר לזה חחח
הרכבת התחילה לסוע אחורה בשביל לתפוס תנופה ואני ממש התחלתי להילחץ סהר הביא לי יד ותפסתי אותה ממש ממש חזק חחח מסכן נראלי עשיתי לו נמק בוםם יצאנו לדרך צרחתי את הנשמה כל הנסיעה וכמעט נפל לי הלב חחחח פתאום עצרנו ושמענו רעש חריקה חזק אומייגאדדד אני לא מאמינה שזה קורה לי!! דווקא כשאני עולה זה חייב לקרותתת כולם התחילו לצעוק מפחד ולהילחץ חלק מהבנות בכו ואני הייתי משותקת! הודיעו בכריזה ״לא להיכנס לפאניקה הכל בסדר עוד 2 דקות יגיע טכנאי ויסדר את התקלה, אין סיבה להילחץ״
״את בסדר? ״ שאל סהר כשראה שאני לא מגיבה
״אתה הבטחת!!!! ״ צרחתי עליו והברז נפתח והתחלתי לבכות בהיסטריה הוא ניסה להרגיע אותי אבל ללא הצלחה אחריי רבע שהיינו תלויים ברכבת הרים המזדיינת הזאת הטכנאי הועיל בטובו לשחרר אותנו וחזרנו להתחלה..
ירדתי ושמתי לב שאני כולי רועדת סהר גם הבחין בזה ופשוט חיבק אותי מהצד
היה משהו מיוחד בחיבוק הזה.. הרגשתי מוגנת פתאום, והפסקתי לרעוד
הלכנו לכיוון היציאה והוא הוביל אותי לדוכן גלידה, הוא קנה שתיים שילם והביא לי אחת, תאמת התאים לי גלידה אמרתי לו תודה ושנינו התחלנו לאכול.
המשכנו עם כל החברה לעוד כמה מתקנים ואז כשכבר היה חושך כולם התפצלו.. זה היה ככה:
שיר ואדיר הלכו בנפרד
ירין ודניאל הלכו לכיוון אחר
נויה ובן היו ביחד
פלג(השפוטה של נויה) נדבקה לאריאל
ומיתר(גם שפוטה) נמרחה על בן..
אה ואוראל מצא לו מישהי אחרת חחח הם הלכו להתנשק באיזה מתקן נראלי.. חחח תוקף הילד, לא מבזבז זמן..
וכמובן שאני וסהר נשארנו לבד..
טיילנו קצת ועלינו על עוד כמה מתקנים והמתקן האחרון שהחלטנו לעלות עליו היה הרכבל, לא היה תור בכלל וישר עלינו.. הייתה מוזיקה רומנטית האורות של כל הפארק דלקו וגם הם יצרו אווירה רומנטית והנסיעה השקטה האווירה בי צמרמורת באיזשהו שלב סהר אמר
״אני מצטער אני לא יכול יותר!״ תפס בפני ונישק אותי נשיקה עדינה..
לא התנגדתי זרמתי איתו והנשיקה התעמקה אבל עדיין הייתה עדינה
כשהתנתקנו הרגשתי פרפרים בבטן, כמה זמן חיכיתי לנשיקה הזאת והיא עלתה על כל הציפיות שלי.. הרגשתי בעננים!!
״וואו״ אמרתי
״כן..״ חייך סהר חיוך חושף שיניים חחח
בדיוק הסתיימה הנסיעה וירדנו מהרכבל
כשיצאנו שמענו צעקה
״סהרררררררר״
״אומייגאאדדד זה הואא!!״
צרחו שתי בנות שבוא נאמר אפשר לשים אותן בקטלוג של פלייבוי עם איך שהן לבושות..
הן התקרבו אלינו ואחת מהן חיבקה את סהר ונישקה אותו בלחי
״אנחנו מכירים?..״ שאל סהר
״מה אתה לא זוכר?״ שאלו כנעלבות
״לא ממש..״ ענה ביובש
״ לפני חודשיים היינו ביחד במסיבה ואז הלכנו אליך..״ אמרה אחת מהן
״שלושתנו?״ שאל סהר בתמיהה
״כן..״ ענו שתיהן עם מבט משועשע
״טוב לא משנה בקיצור היה נחמד להיפגש״ אמר בנסיון להעיף אותן
״מה? למה.. אתה כבר הולך? עוד לא השלמנו פערים״ אמרה בקול ילדותי
״לא נורא, הנה קח למקרה שתתגעגע אלינו..״ אמרה והושיטה לו מספר טלפון וחייכה חיוך מפתה של זונה..
הוא לקח את המספר והן הלכו..
העצבים הגיעו לי לרמה מפחידה ואני נשבעת שאם הן היו מוציאות עוד מילה אחת מהפה הייתי פשוט בועטת בשניהן מוצאת סכין ודוקרת אותן אחת אחרי השניההה!!!
המשך יבוא ^_^