פרק 16-❤ ״עוד לילה במיטה קרה רועדת..״

מהפרק הקודם..
באתי הביתה ו..
פרק 16:
ולא היה משהו מיוחד..
סתם דיברתי עם שיר ודניאל בטלפון וסיפרתי להן את כל מה שקרה עם אוראל ובכללי העברנו ככה את הזמן.. בערך בסביבות השעה 6 בערב קיבלתי הודעה לפאלפון, ההודעה הייתה מהבצפר:
״תלמידים יקרים מחר יתקיימו שיפוצים בחלקים מבית הספר ולכן יום הלימודים מבוטל, הנכם מתבקשים לחזור ללימודים כרגיל ביום ד׳ ,בתודה הנהלת בית הספר״
יששששששש אעאעאעאעא
ישר קיבלתי הודעה בוואצפ מהקבוצה שלי של שיר ודניאל
דניאל:״אעאעאעא קיבלתן את ההודעה?!?״
שיר:״כןןןןן אומייגאדד חייבים לעשות מחר איזה משהו!!!״
אני:״וואיי איזה כיףף!! כן חייב לעשות משהו.. יש לכן רעיונות?״
שיר:״יואואוו יש לי רעיוןן!! אבל אל תבאסו מזמן כבר היה באלי!!״
דניאל:״נו מה הרעיון?״
שיר:״באלייי לונה פארקקק!!״
אני:״יואואו זורם לי דווקא אבל בואו נקרא גם לאדיר ולירין שלא יהיה משעמם..״
דניאל:״פאקק כמה זמן לא הייתי בלונה פארקק מתאים לי מחר!!״
שיר:״טוב שנייה אני אדבר עם אדיר וירין״
אני:״סבבוש״
שיר:״אוקיי דיברתי איתם הם אמרו שאין להם בעיה לבוא וירין אמר שהוא יקח אותנו באוטו של אמא שלו בלי שהיא תדע ;)״
דניאל:״חחחח יופי אז אנחנו מסודרים!״
שיר:״סגרנו,מחר ב9 תהיו מוכנות כל אחת מתחת לבית שלה ירין יאסוף אותנו״
דיברתי עוד קצת עם הבנות בוואצפ ואז ירדתי לאכול משהו קטן,
המצב רוח שלי עלה רצח בגלל ההודעה הזאת.. והחלטתי לצאת קצת לריצה כי כשיש לי זמן אני מתה על סתם ככה לצאת ולרוץ לבד.. התלבשתי בבגדים נוחים הודעתי להורים שאני יוצאת והלכתי..
עשיתי סיבוב ריצה בשכונה והתרחקתי קצת לכיוון האיצטדיון שיש בו גם מסלול ריצה כזה, בדרך כלל אני לא רצה שם כי תמיד מתאמנים שם כל מיני כדורגלנים והכל אבל החלטתי לעבור שם ואם לא יהיה אף אחד אז אני אכנס למסלול חשבתי לעצמי..
כשהגעתי לאיצטדיון ראיתי שאין אף אחד בפנים ונכנסתי, התקדמתי לכיוון המסלול והתחלתי לרוץ , עשיתי איזה 3 סיבובים והתחלתי להתעייף כבר , ישבתי על הבטון ושתיתי מהמים שלקחתי איתי, פתאום שמתי לב שמישהו נכנס לאצטדיון הלכתי לצד כזה כדי שלא יראו אותי.. וקלטתי שזה סהר!
הוא זרק את התיק של הכדורגל בעצבים על הרצפה, הוציא את הכדור שם אותו ליד הרגל ובעט בו ממש חזק לכיוון השער. הוא היה נראה סופר עצבני אם אפשר לקרוא לזה ככה בכלל, הוא המשיך לבעוט עוד כמה פעמים בכדור והוציא את כל העצבים שלו על השער, באיזשהו שלב החלטתי להתערב, התקדמתי אליו ושאלתי ״הכל בסדר?״
הוא קפץ מבהלה הסתובב אלי כשעל פניו פרצוף מבוהל רצח והתחיל לצעוק עליי
״ימפגרת עשית לי התקף לב!!
מי בא ככה לאנשים מאחורה באמצע אצטדיון?? יואו מילה שאת סתומה!!״
״וואוו תירגע מה יש לך כולה רציתי לשאול אם הכל בסדר מה התהפכת עליי??״
״אני לא צריך שתשאלי אותי אם הכל בסדר!״ ענה בתקיפות כזאת
״סבבה, לא רוצה לא צריך״ אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון היציאה
כנראה שהוא הרגיש אשם עם עצמו כי אחרי כמה רגעים הוא התחרט ואמר
״רגע הילה חכי״ לא היה לי כוח אליו אז לא עניתי ולא עצרתי, פשוט המשכתי ללכת.. ״נו חכי אומרים לך״ אמר ורץ לכיווני , הוא תפס לי ביד ועצר אותי
״מה?״ אמרתי והסתובבתי בחוסר ברירה
״אל תתייחסי אליי אני סתם עצבני וזה יוצא שאני מוציא עלייך את העצבים, לא התכוונתי״.
״אתה רוצה לדבר על זה?״
״לא״ אמר ביובש מוזר כזה ובאמת שלא היה לי כוח להתוכח איתו אז פשוט הלכתי משם, כנראה שגם לו לא היה כוח כי הוא לא בא אחרי ופשוט נתן לי ללכת..
רצתי את כל הדרך בחזרה הביתה בזמן שירד עליי גשם. לא הבנתי מאיפה זה בא בכלל.. רק לפני שבוע היינו בים, מוזר..
הגעתי הביתה נכנסתי להתקלח, החלפתי לפיג׳מה הכנתי לי שוקו וראיתי טלוויזיה כשברקע היו רעמים וברקים שהכניסו תחושת דיכאון של חורף כזה.. איכסס שונאת חורף!! בסוף נרדמתי על הספה..
המשך יבוא ^_^