פרק 12:"מי אמר לך שלא נסתדר??"

הווא?? אבל אין סיכוי מה ישלו לחפש פה??!!!!!!!!!!!
כבר בערך הפעם המיליון שאני שואלת את עצמי מה ישלו לחפש פה!?!
____________________________________________________________

היה לו ורד ביד.. ותשוקולד שאני הכי אוהבת הוא התקרב אליי נתן לי תורד ותשוקולד..
לא הבנתי מה ישלו?< מה הוא עושה פה? לא שאני נגד זה אבל אני חייבת להישאר "בדמות"..
ואז הוא התחיל לדבר..
עיליי: "לפני שאת אומרת משו או שואלת אז מאי והבנות לא יגיעו אני באתי במקומן,
ידעתי שבחיים לא נסדר את זה בפייסבוק או בטלפון…"
אני: "לא רגע רגע רגע אז הן עבדו עלייי ושיקרו לי?! (לא נתתי לו לסיים לדבר) ועשו את זה בשביל שאני אפגש איתךך??!!! מה אתה דפוק לא יכולתה לבד לבוא ולדבר איתי ולהגיד שאתה רוצה להיפגש!…."
עילי: "תרגעי שנייה! את מוכנה לתת לי לסיים לדבר?? (שתקתי) יופי.. אני עשיתי כי ידעתי שאם אני אגיד לך שאני רוצה להיפגש לא היית רוצה אז ביקשתי מהבנות עזרה כי הן יודעות כמה את חשוובה לי ואני מקווה שגמאני לך ואם את רוצה להתעצבן על מישהו אז רק עלי..אני שייגעתי אותן שיעזרו לי
הן לא רצו בהתחלה ופחדו שתריבי איתן אבל אל… כי הן בסך הכל ניסו לעזור!!.."
אני: "טוב טוב אז יאלה אין לי את כל היום תתחיל לדבר ונגמור פה.. (התעצבנתי מאוד!!!)
ובלי סיפורי סבתא למה אין לי כחח דבר קצר ולעניין ואם אני כלכך חשובה תעשה מה שאני מבקשת!"
(שיחקתי אותה קשה למרות שהכי שמחתי בעולם לראות אותו)
עילי: "טוב אבל אל תעצרי אותי באמצע תני לי לסיים ואז תגידי מה שבאלך..!"
אני: "אז תתחיל לדבר כבר…"
מנקודת מבטו של עיליי:
היא הייתה עצבנית זה היה ברור אבל ראיתי בעיניים שלה שהיא שמחה לראות אותי..
אבל מה שבטוח לא כמוני אלוהים איזה יפה כמה היא השתנתה לא שהיא לא הייתה יפה פשוט לה מין ניצוץ כזה בעיניים אי אפשר להסביר תיופי הזה פשוט אי אפשר.!! טוב מה ישלי מדבר כמו איזה כוסית
אז התחלתי לדבר ולהסביר לה הכל
אני: "לינוי תקשיבי באמת את חשובה לי ואני לא רוצה לאבד אותך" (היא לא נתנה לי לסיים כמו תמיד!)
לינוי:"כבר איבדתה.."
אני: "אמרתי לך תני לי לסיים אחר כך דברי… (היא שתקה) אני יודע שכבר איבדתי אותך אבל לא לגמרי ואני יעשה הכל כדי שנחזור להיות כמו פעם"
לינוי: "אתה רציני דפוק או שאתה חיי בבועה משלך?!" (שוב לא נתנה לי לסיים!!!)
אני: "זה שאת עכשיו לא איתנו לא אומר שאין קשר בנינו יותר..!!"
לינוי: "אין.. זה העניין שאין קשר יותר מה אתה לא קולט כאילו?! אני לא אסלח לך.."(שתשתוק שנייה)
אני: "את מוכנה לתת לי לסייים חצי משפט לפחות?! את לא רוצה להקשיב לא כלום לא באתי לפה בשביל לריב באתי בשביל לגמור את העניין הזה!!"
לינוי: "טוב אבל בלי יותר מידי זיוני שכל אין לי עצבים לזה עכשיו!"
אני: "זה שאנחנו רחוקים לא אומר שאנחנו לא יכולים לשמור על קשר כמו שאת שומרת עם הבנות אני מבין שאיבדתי אותך בגלל שהייתי אידיוט אבל כשהבנתי שרציני עזבת רק אז קלטתי עד כמה הייתי אידיוט.. וכמה את חשובה לי מפה זה כבר החלטה שלך אם לשמור על הקשר הזה או לא אם אנחנו ניפרדים פה לתמיד…"
היא פשוט קמה והלכה לכיוון הים המקום שהכי מרגיע אותה המקום שהיא הולכת אליו כדי לחשוב..
אין אין מי מכיר אותה יותר ממני.. אז קמתי והלכתי אחריה שותק…
בחזרה לנקודת מבטה של לינוי:
פשוט קמתי להלכתי לכיוון הים לא היו לי כוחות יותר לכל החרא הזה ולכאבי ראש האלה
אוכלת סרטים עם עצמי מה אני הולכת לעשות עכשיו ראיתי תצל שלו הוא הוא אחריי ו/שותק
מחכה לתשובה.. הגעתי לחוף והתיישבתי הוא התיישב לידי… כל כך רציתי לחזור להיות איתו כמו פעם אבל הוא לא יודע שאני אוכלת תסביכים עם עצמי ושיש לי רגשות אליו מתי הוא יקלוט..:( למרות שאני עדיין אוהבת את לידווור אבל לא יודעת…
שיחבק אותי כבר נו…! ישבנו שם בערך חצי שעה בשתיקה עד שהוא שם תשיר "ותדעי במבט לאחור היה לנו טוב נשאר זיכרון מלווה בדימיון.." הסתכלתי עליו.. ופאק איזה חתיך הוא נייהיה הוא גם הרזה וניהיה גבווה ממש!! הוא הסתובב אלייי והתקרב טיפה..