פרק 11 ~ סודות של הים

פרק 11 ~ סודות של הים
קמתי בבוקר וראיתי שישנתי 14 שעות! ואוו הייתי בשוק אני לא בנאדם ישנוני.
ניזכרתי שמלא זמן לא ראיתי את טל! לקחתי את הנייד שלי והיתקשרתי אליה.
״הלו״ היא ענתה
״אנג׳לולה מלא זמן לא ראיתי אותך !״ אמרתי
״יואוו נכון!! ממש התגעגעתי… פשוט קרה כל כך הרבה בזמן האחרון שכבר לא הספקתי ״ היא אמרה
״אני חייבת לראות אותך. אני יכולה לבוא אלייך??״ שאלתי אותה
״כן בטח״ היא אמרה בשמחה. אני מתה עליה. היא אף פעם לא אומרת לא, אפילו כשלא מתאים לה.
״טוב אני מתארגנת ובאה בי״ אמרתי
״בי מאמי״
קמתי מהמיטה והתחלתי להיתארגן. לבשתי שמלה פרחונית חמודה כזאת שאני מאוד אוהבת. יצאתי מהבית במהירות כדי שאם במקרה אוסטין פה אני לא אפגוש אותו, או את אופיר.
בדרך לטל עברתי במכולת שבה רן עובד כדי להגיד לו שלום. ניכנסתי למכולת וראיתי אותו יושב בקופה אוכל סוכריות שהוא הגניב בלי שאף אחד לא שם לב.
״חיים שלי באתי לראות איך אתה מסתדר פה״ אמרתי. הוא בא אלי והיתנשקנו.
״מסתדר מעולה! את יודעת כמה אני מרוויח מהעבודה הזאת??״ הוא אמר והיה מאושר. כל כך שמחתי בשבילו.
״אני שמחה. תקשיב רגע, אני רוצה שנעשה משהו בקשר למקום מגורים שלך.״ אמרתי לו
״מה אפשר לעשות? דירות עולות כסף ואין לי את הסכומים לשלם על זה״
עלה בראשי רעיון.
״תראה, אני הולכת עכשיו לחברה, כשאני אחזור נלך לחפש מקום נטוש או משהו, אבל משהו עם גג וקירות, ונשפץ שם וננקה זה יכול להיות מגניב וזה לא יעלה לך כסף״
״גאון שלי מה הייתי עושה בלעדייך״ הוא חיבק אותי ונישק את מצחי.
״טוב אני הולכת תהנה לך יפיוף״ אמרתי ויצאתי מהמכולת.
הגעתי לביתה של טל. דפקתי בדלת והיא פתחה. היא ניראתה כל כך שונה. היא הייתה לבושה צנוע מאוד ולא כל כך הרגשתי בנוח שבאתי עם שמלה בלי כתפיות. טל הרי חזרה בתשובה.
בחנו אחת את השניה במשך כמה שניות ולאחר מכן התחבקנו.
״את ניראת נהדר!״ היא אמרה
״גם את״ הודיתי לה. ישבנו על הספה בסלון.
״שירה רציתי לדבר איתך…״ היא השפילה ראש.
״ברור אני תמיד כאן בישבילך״ חייכתי ושמתי את ידי על ידה.
״אוקי אז ככה.״ היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה ״ההורים שלי הכירו לי מלפני איזה חודש נער בגילי, הוא לא היה דתי כמוני. ההורים שלי מתעלמים מהשינוי שלי, לא אכפת להם מזה בכלל. קראו לו בן. הכרנו ולא כל כך היתחברתי אליו. הוא היה כזה עצלן״ צחקנו ״היה לו חבר, לבן, והוא כן היה דתי. קראו לו רועי. הכרנו מאחורי גבו של בן והיתאהבנו. אחרי שבועיים סיפרנו לבן הכל והוא די היתאכזב אבל הוא סלח.
לפני שבוע בערך גילינו שאני בהריון ו… ואנחנו עומדים להיתחתן בעוד חודשיים״
הייתה שתיקה במשך דקה בערך. הייתי כל כך המומה שבקושי היה לי מה להגיד. אבל בתור חברה טובה אני צריכה לתמוך בה ולשמוח בישבילה.
״ואוו טלטול מזל טוב!!!״ אמרתי לבסוף ״אני לא מאמינה שאני עומדת להיות אמא״ היא היתרגשה.
״גם אני לא מאמינה!״ אמרתי ״אני חייבת לפגוש אותו, את בטוחה שהוא האחד שאיתו את רוצה להיתחתן?״
״אני בטוחה״ היא אישרה ושתינו חייכנו.
״טלטול שיהיה מלא מלא בהצלחה וכל מה שאת צריכה אל תהססי לבקש באמת״ אמרתי
״תודה שירוש את חברה אמיתית״ התחבקנו והלכתי בחזרה למכולת של רן. הוא לא היה שם. הלכתי ל״בית״ שלו וגם שם הוא לא היה. המשכתי לחפש אותו ופיתאום ראיתי אותו מתקרב אלי.
״איפה היית?! חיפשתי אותך״ היתנשקנו
״מצאתי מקום מושלם!״ הוא אמר בהתלהבות ומשך בידי ״בואי״ הוא אמר ולקח אותי למקום במהירות.
זה היה ניראה כמו גן ילדים.
״זה גן נטוש! זה מקום גדול מאוד ויש פה שרותים וברז וצנרת ואפילו חשמל יש פה״ הוא אמר והכניס אותי פנימה. היש תכלתי ״נורא מלוכלך כאן״ אמרתי
״זה לא בעיה״ הוא חייך ״ננקה״
״זה מעולה אהוב שלי״ אמרתי וחיבקתי אותו. כל כך שמחתי בישבילו שהוא סוף סוף יוצא מהשפל שבו הוא היה ומתחיל לחיות. ״טוב עכשיו אני צריכה לחזור הביתה כי כבר מאוחר. אז ניפגש מחר וננקה אוקי?״ אמרתי
״אוקי מתוקה״ היתנשקנו והלכתי הביתה.
כשהגעתי זה היה קצת מוזר… האוטו של אבא לא היה בחניה וכל הבית היה חשוך. ניכנסתי פנימה וראיתי את אמא בוכה בשולחן האוכל.
״אמא מה קרה???״ ישבתי לידה בשולחן.
״אבא עזב מותק״ היא היתקשתה לדבר ״הוא עזב בישביל מישהי אחרת״.
תגובה/דרוג וממשיכה.