פרק 11-'מיוחדת'
"טוב אני חייבת לעוף" אמרתי.
"משמרת ?"
"אכן" צחקקתי.
"בואי בואי" סחב אותי שק קמח עד למכוניתו.
"אאעאאע.." צעקתי.
הוא הוריד אותי.
"אלוהים ישמור איזה קול" צחק.
"דייייי" ייללתי.
"מת על הקול הזה" נישק אותי ונכנסנו לאוטו שלו.
הגענו.
"ביי" נישקתי אותי ויצאתי.
לקראת סוף המשמרת דור נכנס.
"היי" אמר.
"היי" חייכתי.
צלצול לסוף המשמרת.
"ובדיוק נגמרה לי המשמרת" אמרתי.
"רוצה לשבת?" שאל והצביע על שולחן.
"בוא" אמרתי
התיישבנו.
"אז איך עם לירוי?" שאל.
"מדהים.."
"מאושרת אני רואה"
"כל כך !" אמרתי. "ומעיין?"
"האמת? לא משהו,אנחנו רבים הרבה,אבל אני באמת מרגיש אליה משהו"
"אם אתה מרגיש משהו לך על זה"
"מה את אומרת עליה?" שאל.
"על מי ? מעיין?"
"כן"
טוב,זה העיניין,מעיין היא פרחה,סתומה ונמרחת על כל בן. איך אומרים לו את זה?
"היא חמודה"
"נו"
"מה נו? היא בסדר כזה"
"אני רואה שאת משקרת"
"אני לא כל כך אוהבת אותה זה הכל"
"למה ? מה היא עשתה לך ?"
"כלום,פשוט אני לא אוהבת את הטיפוס" אמרתי. "אבל מה אכפת לך מה כולם חושבים בסופו של דבר זה החלטה שלך"
"כולם לא אכפת לי,הדעה שלך חשובה לי..מאוד"
"אז היא מושלמת לדעתי"
"אבל אמרת שהיא…"
"מושלמת" השלמתי אותו.
"אחחחח" חייך.
הוא הסיע אותי הביתה.
"ביי" אמר ויצאתי.
התקלחתי והלכתי לישון.
-בוקר-
התארגנתי ויצאתי למטבח,אכלתי ויצאתי לבית ספר.
הגעתי וחיבקתי את רוני.
היא נראתה עצובה,נסערת,לא כמו תמיד.
"מה קרה יפה שלי?" שאלתי.
"בואי" משכה אותי למדשאות ופרצה בבכי.
"גיא בגד בי.." אמרה.
"מה?!?!" שאלתי בהלם.
"הוא…הוא.." שוב פרצה בבכי.
"ששש.." חיבקתי אותה חזק.
"חשבתי שהוא אוהב אותי"
"הוא זבל,לא שווה אותך,את כל כך יפה ומצחיקה וחכמה,הוא לא מגיע לך לציפורן של הרגל"
הסתיים הבית ספר והלכתי הביתה.
הטלפון שלי צילצל.
-'לירוי אהובי'-
"אהובי"
"יפה שלי" אמר " היום אני יוצא עם חברים בא לך לבוא?"
"אממ נשמע טוב" אמרתי.
"מעולה אני יאסוף אותך בתשע"
"טוב"
הגענו לפאב שהיה מפוצץ.
רקדתי קצת והלכתי לשירותים.
לא תאמינו.. ראיתי שם את מעיין,חברה של דור,מתנשקת עם מישהו…
אמרתי או לא אמרתי שהיא נמרחת על כל בן?
תגובות (1)
תמשיכיכייי מיידד