פרק 11- בשורה משמחת

"למה… למה.. אני לא יכול להגיד לה את זה??" רון שאל את עצמו. "למה אני לא יכול להגיד ליטל אני.. אני לא מאמין אפילו כשאני לבד אני לא מסוגל להגיד את זה.." נאנח ולמזלו דפיקה על הדלת הצילה אותו מלהמשיך לחשוב על זה.
"כן" הוא אמר והדלת נפתחה ודן נכנס לחדר.
"ביקשו ממני לקרוא לך לארוחת ערב…" הוא אמר ויצא ורון יצא אחריו והם הגיעו והבנות היה במהלך שיחה לא נפסקת..
"אל תנסה לעצור אותן הן ככה מהצהרים.." אמר דן והם התיישבו במקומות שלהם.
"לא..לא.."ניסתה הדר לשכנע את הדר
"תגידי לי רגע את משוגעת מה נתפסת על מישהו שאת לא מכירה?? את אפילו את השם שלו לא יודעת ובנוסף לכך הוא דחה אותך!!" ליטל אמרה והניחה קערה של פסטה על השולחן.
"נכון… אני לא יודעת מה השם שלו!! אבל אמרתי לך שהוא איחר לאיזה מקום!! היא אמרה "עובדה שהוא אמר שהוא היה מת להישאר לשוחח אבל הוא מאחר!!" היא הוסיפה.
"יכול להיות שכן ויכול להיות שלא!!! אני אם זה היה קורה לי אני מזמן כבר הייתי מוותרת ועוברת לאחד אחר..
"ליטל יש לך טלפון!1" אמר בן והגיש לה את הטלפון והתיישב עם השאר..
"הלו.." היא אמרה לתוך את הטלפון.
"ליטל" נשמעה קולו של ישי.
"לאן נעלמת??" היא שאלה בקול קצת כועס.
"מצטער טבעתי בעבודה" הוא אמר.
"אהה.. הבנתי" היא אמרה.
"את לא מאמינה מה קרה!!" הוא אמר.
"מה קרה??" היא שאלה.
"הצלחתי לממן את הטיפול לדודה בטי!!"
באמת??" שאלה ובטעות זה יצא קצת חזק וכולם בהו בה.. "אני ממש שמחה בשבילך!!
"היא רוצה שתבואי לבקר!!"הוא אמר את שהכי רצתה לשמוע..
"באמת??" היא שאלה.
"כן"הוא אמר "את רוצה שאני יבוא לקחת אותך ביום שלישי??" הוא שאל.
"כן שנייה אני ישאל אם אני יכולה .." היא אמרה והזיזה את הטלפון מהאוזן והגיפה את ידה על הרמקול.
"אני יכולה לצאת ביום שלישי??" היא שאלה את בן.