פרק 100מם! אחרון ודי ~חלק א'

…ואז נשמעה דפיקה בדלת,מי יכול לדפוק בשעה כזאת? כל כך מוקדם?
הלכתי אל כיון הדלת וראיתי מעטפה בצבע אדום מתחת לדלת,לקחתי את המעטפה ופתחתי את הדלת,לראות מי שם את זה! אבל אף אחד לא היה.
נעלתי את הדלת והלכתי לאט לספה,פתחתי והיה שם מכתב אדום ורשום עליו בלורד שחור "כבר שחכת את אהבה הראשונה שלך" ולמטה היה רשום בקטן "(אני עדיין חי)"
מי היה אהבה הראשונה שלי כמו שכתוב והוא מת?
-לא! אין מצב שזה..רן?
הוא מת,אני…אני ראיתי אותו מת! בבית חולים…מול העניים שלי..המכונה והציפצופים…לא!
התקשרתי מהר לשי אבל הוא לא ענה לי,התקשרתי להילה והיא כן ענתה
"הלו?"שמעתי אותה
"הילה,את לא מבינה יאו אני בלחץ" דיברתי כל כך מהר
"מה קרה,תרגעי" אמרה
"לא הלכתי לבצפר את יודעת למה בקיצור מיקודם מישהו דפק בדלת וכשבאתי לפתוח אף אחד לא היה שם,רק מכתב אדום" אמרתי
"נו מה כתוב שם?"שאלה
"דקה",אמרתי וקראתי בקול את המכתב
"כבר שחכת את אהבה הראשונה שלך ולמטה היה רשום בקטן בסוגריים אני עדיין חי" אמרתי
"רציני?"שאלה
"כן אני מפחדת" אמרתי
"את חושבת שזה.."
"רן?"שאלתי
"כן"אמרה
"לא יודעת"השבתי
"טוב,עוד מעט עושים לי אינפוזיה"אמרה
"את ממש נהנת שם אה?"אמרתי
"בטח,כל עוד הרופא החתיך מזריק לי" אמרה
"בל לא היית אמורה להשתחרר לפני שבוע?"שאלתי
"כן אחרי הניתוח אבל משהו השתבש שם" אמרה
"אה,אז מתי אני יכולה לדבר איתך?"שאלתי
"אממ בסביבות שמונה"אמרה
"טוב ביי"אמרתי וניתקתי,שקעתי במחשבות,הסתכלתי על הנייר האדום בחוסר תשובה למה שהולך כאן.
אמא שלחה הודעה 'אם תירצי תכיני לך משהו לאכול' אמרה,מה כבר לאכול,הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה אחד וחצי…אין מצב שאני יושבת שעות ומסתכלת על המכתב!
הלכתי אל המטבח וחיפשתי מה לאכול מבלי הרבה בלאגן,זאת אומרת מבלי הרבה מאמץ. ראיתי פיצות אישיות,לקחתי את כל מה שראיתי והשארתי 2 או 1.
שמתי הכל בתנור וחזרתי לבובספוג.לא יכולתי יותר..הסקרנות הזאת! ואז נזכרתי שיש לי את המספר של רן,התקשרתי אבל אין תשובה ואז קיבלתי הודעה ממספר לא מוכר
פתחתי את ההודעה והיה רשום "כמה שהתגעגעתי אלייך בייב"
"מי זה?"שאלתי הייתי בלחץ
"כבר הספקת לשכוח אותי?"כתב
"מי עוד בעולם קורא לך בייב?"שאל מי קורא לי בייב? מי קורא לי בייב? רן!!
"רן?"שאלתי
"זה אתה?"שאלתי שוב
אני לא מאמין ששחכת אותי" כתב
"אני לא מאמינה זה אתה?אתה לא מת?אני חולמת?" שאלתי
"יאו תירגעי אישה ותפתחי את הדלת כי שעה אני עומד" אמר. רצתי ישר לדלת ואני רואה את…את רן עומד עם חיוך ענק והוא החזיק ביד שלו וורד וורוד יפה
"רן" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוקים
"אני לא מאמינה" אמרתי
"רק רגע" אמרתי והתנתקתי ממנו
"מה?"שאל,התקרבתי אליו וצבטתי אותו בלחי
"בשביל מה זה?"שאל
"לראות שאתה לא רובוט" אמרתי בחיוך
"טוב יאללה כנסי הביתה" אמר,נכנסתי לבית והוא התחיל לנעול את כל הבית
"מה אתה עושה?"שאלתי
"אנחנו צריכים לדבר"אמרתי
"אני לא מאמינה שזה אתה" אמרתי
"אלינור אני רציני" אמר עצבני,ישבנו על הספה מול הטלוויזיה
"את זוכרת את היום שאני מתתי?"שאל
"בטח,באתי לביקור כמו בכל יום והבאתי זר פרחים ענקי כי אמרו לי שאתה משתחרר וכשהגעתי חייכת אליי ואמרתי לי משהו ואז..המכונה הפסיקה לצפצף" אמרתי
"את זוכרת מה אמרתי לך?"שאל
"אממ,לשמור על עצמי" השבתי
"נכון ו..את זוכרת את ההלוויה?"שאל
"בשביל מה כל השאלות האלה?"שאלתי
"תשמעי,אני עמוק בביצה,אם נאבקים,רק שוקעים" אמר.הסתכלתי עליו בפרצוף של 'דבר עיברית בנאדם'
"אני ואח שלך ליאור בקטע של הימורים" אמר
"מה?"שאלתי
"הסתבכנו עם האנשים הלא נכונים ובגלל זה אני "מת" ובגלל זה פצעו אותך בבטן" הסביר
"מה?"שאלתי שוב
"את מוכנה לחכות לסוף מבלי להגיד כל דקה מה?"שאל
"כן" אמרתי בחיוך קטן
"איך שהתגעגעתי אלייך,את ושי ממש מתאימים את יודעת" אמר עים חיוך מרושע כזה
"עקבת אחרי?"שאלתי
"לאא" אמר
"רן" אמרתי
"עכשיו תסביר לי,למה אתה כיאילו מת ולמה נפצעתי?מי הם האנשים הלא נכונים?"שאלתי
"היינו חייבים להם מלא כסף,והחזרנו להם חצי,לא יכולנו להשיג עוד והם אמרו שהם יפגעו בנו ובמשפחה שלנו,הם איימו על החיים שלי ובגלל שליאור דאג לי כל כך הוא הביא את אחד החברים שלו לבית חולים והחלטנו שאני ימות,הם פצעו אותך בתור הזהרה לליאור,אני כל כך מצטער לא רציתי שזה יגיע למצב הזה" אמר וחיבק אותי חזק,שתקתי,לא יכולתי לדבר הייתי בהלם! הימורים?הימורים?!?!?!
"תגידי משהו" אמר לאחר כמה דקות
"אלינור" אמר
"אין לי מה להגיד,מה אתה רוצה שאני יגיד?כל הכבוד לכם?"שאלתי בעצבים
"הימורים! תעבוד על מישהי אחרת רן,אם זה בכלל אתה!פשוט תגיד את האמת" אמרתי
"שקט" אמר
"אל תגיד לי שקט" אמרתי ואז הוא חסם לי את הפה,לא הבנתי מה הוא רוצה ואז שמעתי צעדים,רן כיבה את הטלוויזיה וראיתי מתחת לדלת שיש שם מישהו,רן סימן לי להתחבא והיינו מחובקים מאחורי הספה.
שמענו רעש של מפתח,ואז המנעול..ושוב צעדים ואז
"זה אני תירגעו"
"אעאעאעאעאעאע" צעקתי כמו משוגעת,רצתי למטבח לקחתי מחבת ודפקתי לראש של מישהו
"מה עשית?"שאל רן בהלם. הסתכלתי לראות על מי דפקתי מחבת וזה היה ליאור
"את רצינית?"שאל רן
"אופס" אמרתי.
"אחחחח" שמעתי קול לאחר דקה
"ליאור?"שאל רן
"אלינור" אמר ליאור
"מה?"שאלתי
"תתחילי לרוץ ומהר מפגרת אחת מה עשית לי?"שאל
"דפקתי לך מחבת לראש" אמרתי בשקט
"מה?"שאל
"דפקתי לך מחבת לראש,ואז בשנייה ראיתי אותו רץ אחריי עם מערוך
"אהאהאה זה היה בלי כוונה דיי" אמרתי
"יאוו תירגעו מפלצות"אמר רן
"אפ אפ אפ,מה שמעתי שאתה בקטע של הימורים" נזכרתי פתאום וגם הייתי חייבת לעצור אותו איכשהו
"כן" אמר
"מה?"שאלתי
"כן" אמר יותר חזק
"מה יש לכם,מה אתם מתעסקים עם זה!" אמרתי
"והמחבת באמת הגיע לך" אמרתי לליאור
מה הימורים אתם רצינים??"שאלתי
"באמת שאני כבר לא מבינה מה הולך כאן! הימורים?"אמרתי עצבנית
"אתם מריחים את זה?"אמר רן,פאק הפיצות
"הלכתי אל המבטבח והוצאתי משם את הפיצות שכמעט נשרפו,התחלתי לאכול ואז ליאור ישב לידי
"הוא בא לקחת אבל העפתי לו את היד
"למה?"שאל
"אני כועסת עלייך" אמרתי
"רק חתיכה אחת" אמר
"רק חתיכה אחת?רק משחק אחד מה יכול להיות? מקסימום אני ימות" אמרתי לו
"טוב דיי,הבנתי שרן אמר לך אבל חלאס" אמר והלך לחדר.
אני ורן המשכנו לדבר שעות וכששי סיים ללמוד הוא בא לבית שלי ואמרנו לו הכלבשעה שש ההורים חזרו מהעבודה ואנחנו ישבנו בחדר,ההורים שלי לא יודעים על רן אז דיברנו שם..במשך הערב רק דיברנו ללא הפסקה.
ליאור נכנס לחדר בבהלה ואומר להדליק חדשות,לקחתי את השלט וראינו בכותרות 'האחים אלפסי נעצרו בחשד להימורים לא חוקיים ועבר פלילי'
"שני העבריינים נתפסו בתוך מקלט בביתם עם כל הכסף שגנבו מאנשים שמשחקים בשביל הכיף ולא בשביל הימורים גבוהים,יש להם עבר פלילי על הריגה של אנשים שלא שילמו להם בזמן…"
"מה?" שאלתי
"יאא" אמר רן
"הייתם מאמינים?"שאל ליאור
"מה איפה מתי?"שאלתי
"הינה היום בשעות אחר הצהריים ליד ביתם" אמר רן
"יאא" שמחתי מאושר לא האמנתי
"הגיע הזמן" אמר ליאור
"כן אה" אמר רןשי שתק הוא היה בהלם
"שי הכל טוב?"שאלתי
"אני עדיין מנסה להכל שרן יושב פה לידי
"חחח זה בסדר אחי" אמר
"איזה בסדר יאווו" אמר
"כמה דברים ביום אחד" אמרתי בחיוך של אושר