פרק 10-הפנימייה

נפלתי על הרצפה,ראיתי את מעיין שוכבת על עומרי,שיניהם ערומים ובכיתי,בכיתי, אף אחד אפילו לא שם לב שהייתי שם, השמעתי יבבה קטנה .
״רומי?״ פתאום שאל עומרי ויצא.
שמעתי את קולו והתאפסתי על עצמ, קמתי וניסיתי לצאת אבל עומרי עצר אותי.
"רומי לא רומי רגע"
"עזוב אותי עומרי" לא רציתי לדבר איתו,כל כך התאכזבתי,כל כך כאב לי.
"רומי אני .. א…א…ל " התחיל לגמגם.
"די תן לי לצאת! באמת סמכתי עליך!" שוב התחלתי לבכות.
"לא רומי אני כל כך מצטער היא פשוט באה חשופה וכל כך הרבה זמן לא שכבתי עם מישהי והיא הייתה שם ו…"
"ומה עומרי ומה?! בגדת בי בלי להסתכל בכלל מה את עושה לעצמך! ולי עומרי מה אתה עושה לי"
"אני מצטער רומי בבקשה אני טיפש ומפגר ובחיים לא התאהבתי אני לא יודע איך להתנהג את הראשונה שגורמת לי להרגיש ככה!"
"חשבתי שמה שיש בינינו אמיתי א…"
לא הוא אמיתי אני טיפש בבקשה רומי.."
"לא עומרי לא כשזה אמיתי לא פוזלים לצדדים כנראה שבשבילך בחורה חשופה יותר טוב מקשר רציני.."
"לא רומי לא את הראשונה שאוהבת אותי ואני באמת אוהב אותה!"
"גם הראשונה שתיפרד ממך" אמרתי והלכתי זה כל כך כאב לי להגיד את זה כל כך!
"רומייייי!!!" הוא צרח אבל התקדמתי.
"אל תלכי !!" צעק .
פשוט יצאתי מהמועדון והלכתי לחדר התקלחתי ולבשתי פיג'מה.
לפתע עומרי נכנס מהחדר שלו.
"רומי.."
"עזוב אותי תתרחק ממני!"
"רומי בבקשה אל תעזבי אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר "
"ואני ינסה להתגבר וכדאי שגם אתה הייתי טיפשה שלא הקשבתי לאף אחד.."
"לא את לא טיפשה בבקשה תני עוד הזדמנות!"
"עומרי אני צריכה זמן.." מה הוא יכול להגיד על זה?
"בבקשה..תחשבי על זה!" אמר והלך.
אוף! אני באמת אוהבת אותו באמת זה כל כך כואב לי!
איך הוא יכל?
פתאום קורל ומעיין נכנסו.
"זונה!" צרחתי.
"מה יש לך?" שאלה קורל.
"מה יש לי? עומרי בגד בי! את יודעת עם מי? עם מעיין!" בכיתי שוב,נזכרת בתמונה.
קורל הסתכלה על מעיין באכזבה.
"היא אומרת את האמת?" שאלה קורל.
"כן" חייכה חיוך שטן.
"למה?" שאלה.
"אני מאוהבת בעומרי כבר שנתיים וחשבתי שהוא לא יהיה איתי כי הוא לא רוצה קשר רציני ואז את באת ופתאום הוא התאהב בך ורציתי לשמור לעצמי את האפשרות שהוא יהיה איתי יום אחד אז לבשתי את השמלה הכי חשופה שלי ראו לי את הכל וידעתי שעומרי לא יוכל לעמוד בזה!"צחקה בקול.