פרק 1-sweet dreams

בתאל חלמה חלום . בחלומה היא ראתה את אילן עומד במרחק של שני מטרים ממנה, הוא מקרב את שפתיו לשלה. בתאל נבהלה מהחלום וקמה מהמיטה במהירות. לא יכול להיות שזה אמיתי. היא רצתה להיעלם, להיות שקופה כמו האוויר בחוץ.

ברוכה הבאה למציאות גברתי היקרה, היא שיננה לעצמה כמו בכל יום שבו היא מתייצבת בסופר .

זאת לא הפעם הראשונה שהיא חולמת על אילן. היא הסתכלה על דמותה במראה כמי שמזהה את עצמה. מאז שהיא ילדה קטנה היא הייתה חולמנית ושונה מהילדות האחרות.

בתאל ומאיה. מאיה היא החברה הכי טובה שיש לה מי שהולכת לצידה כבר תשע השנים האחרונות.

היא מקנאה באגם. שלא כמותה רוכנת ראשה מרוב בושה. ההורים שלה התעקשו שבתם הקטנה ממנה בשנתיים תישאר תחת השגחתם.

מחשבה ניצתה במוחה , היא ניסתה להתעלם ממנה כמה שאפשר.

" בתאל!" היא שמעה קול מוכר מאחוריה, היא כבר הצטערה שהיא קמה מוקדם בבוקר.

היא ניצבה לידו בפחד רב. אך לא יישרה אליו מבט מעולם. היא לא יכלה לסבול את זה.

" מה את כותבת? רומן?" שאל בנימה רכה שהבעירה את כעסה.

היא הסתירה מאחורי גבה את מה שכתבה בימים האחרונים ביומן האישי שלה, היא נזכרה בדבריה המעליבים של אגם וחשבה שאף לא ייחלץ אותה מצרת נפשה.

" אילן!" היא אמרה בנימה של זעם , ניסתה לא להתייחס למה שהוא אמר, " איך נכנסת לכאן? ביקשת רשות בכלל?"

היא נרעדה כאשר היא הבחינה בו מוציא מכיסו מפתח ספייר.

" מסתבר שגם לי ישנה דרך להיכנס לך לחלומות!" הוא מלמל בפרץ התלהבות מטורפת כאילו לא ראה סופר מימיו.

בתאל הייתה בטוחה שביום מן הימים המזל יאיר לה פנים, היא החזירה את המחברת למגירה שממנה היא הוציאה אותה, ודאגה שאילן לא יגלה את הסוד שהתעקשה לשמור עליו בסוד.

" תלך מפה, לפני שההורים שלי ישימו לב לנוכחותך המעצבנת!" היא אמרה בחיוך שובב וצחקה לעצמה.

" את לא מתכוונת לגלות על מי כתבת בסיפור שלך? בטח אני הדמות הראשית שמככבת ברומנים שאת ממציאה!" הוא אמר בחיוך גדול ואז התקרב אליה כדי לתפוס את תשומת ליבה.

רעמי צחוק אדירים הרעידו את הקירות סביבה, איזה מגוחך לחשוב שהוא הדמות הראשית שמרכיבה את עלילת הסיפור שהיא כותבת זה מספר חודשים ארוכים.

" תחלום!" היא נחרה בבוז והתעלמה מקיומו לחלוטין, " אל תחיה באשליות, זה לא אתה!"

היא קראה באושר וראתה את אביה , חיים בא לבדוק האם הכול כשורה איתה.

היא ניסתה להתחבא מתחת לדלפק , איפשהו בנקודה נסתרת מעיניו כלשהי.

" בתי!" הוא אמר בקריאת שמחה, בתאל רצתה שהאדמה תפצה את פיה באותן הדקות הקריטיות.

היא זחלה משם ופגשה זוג עיניים זועמות , היא העדיפה לא לשקר לאביה ולספר לו מה בדיוק קרה כשהוא יצא להפסקת בוקר כדי לנצל את הזמן המועט שנשאר לו.

" אבא!" היא ענתה בתסכול ועמדה לידו , " כבר דיברנו על זה, ואיכשהו. שכחת מה ביקשתי ממך בתמורה לעזרתי במכולת ?" היא הביטה בו בתחינה, בציפייה שיבין לליבה.

חיים נאנח בעודו מתנשף בכבדות לאחר הסיבוב הארוך שעשה בגפו , הוא די עייף מהיום הזה שהתחיל אצלו ברגל שמאל.

" אני מבין , בתי. איך תחיי? מה תאכלי למחייתך? איך תסתדרי רק מלכתוב ספרים כל הזמן?" הוא שאל אותה בכנות.

" אתה יודע למה!" היא אמרה בנחישות , מוכנה להבטיח לו שתמצא פרנסה כלשהי לו ולאימה המבוגרים.

" אני יודע שזה החלום שלך ואני בכל זאת מבקש תהיי מציאותית . בעולם שאנחנו חיים אנחנו עובדים קשה כדי להרוויח את לחמנו ביושר." אמר חיים בביקורתיות.

בתאל הביטה בו באכזבה גמורה , היא לא הבינה למה הוא לא תומך בה.

****

תומר חובני , צלם חובבני שמתעסק בעיקר בנופי נוף וטבע, בילה את זמנו לשחות בנהר הירדן. היה לו מצב רוח היום.

מזג האוויר משתנה באזור שבו הוא בוחר לצלם את התמונות לקראת הקמפיין הפרסומי שהוא מתכנן לקיץ הקרוב.

הוא היה נרגש ועצבני בעת ובעונה אחת מחזרתו הקרובה לחברה שאביו מנהל. אחרי כל כך הרבה שנים שהוא חי בנפרד למשפחתו.

למרות שציפור החופש מקננת בתוכו, הוא תיכנן לחזור כדי להישאר לצד אביו, הוא היה הרפתקן ושובב שאוהב לחקור את הדברים הכי קטנים שמסביבו.

אפילו אם זה לא עניין את החברים שנאספו אליו עם חלוף השנים.

משמעת זה דבר שמיועד לחלשים , בטח לא בשבילו להתעורר כל בוקר כדי להספיק לא לאחר לעבודה. הוא אהב לשחק עם בחורות והוא לא היה רציני וחזק בתוך האהבה. אצלו קשר היה נמשך חודשיים- שלושה חודשים.

היה לו קשר טוב ויציב עם אביו. בין גל לבינו היה מתח תמידי שאיים להתפוצץ.

אימו לא היתה בתמונה מאז שהוא זוכר את עצמו, היא לא הייתה מסוגלת לגדל אותה וברחה לאמריקה מתוך האמונה להצליח שם כי חשבה שיהיה לה קושי לגדל ילדים בגלל חוויה ילדותית שלה שבתוכה אביה לא היה נוכח. במהלך המסיבה היא הרגישה מושפלת ומתוסכלת משום שאביה לא זכר לראות עד כמה מוכשרת ומצוינת היא הייתה בתור בת להורים שלא היו נוכחים בתוך חייה.

תומר לא היה יכול לסלוח לה על שהתרחקה מהארץ, ההחלטה לשנות את שמה ולהתעלם מעצם קיומו.

צלצול הטלפון הנייד שלו קטע את חוט מחשבותיו, אלרואי התקשר אליו מספר פעמים. הוא החליט שלא לענות לו והמשיך בשגרת יומו הרגילה.

החברה שלו ירדן תנחת מבולגריה בעוד יומיים, איתה הוא נמצא במערכת יחסים כבר שלוש שנים שלמות , היו להם זמנים טובים יותר וזמנים פחות טובים ביחד.

הוא עבד מהבוקר עד לשעות הערב המאוחרות, תומר מגיע עייף לבית וכמעט שהוא לא עונה לשיחות.

אין לו זמן רב לצאת עם חבריו, הוא פנוי אך ורק בחופשים ובימים שבהם הוא מוצא חלון ריק כדי להשלים את הפער ביניהם.

הוא מוכרח לחזור לפני מסיבת השלושים לחברת " היי דרימס" שאביו מנהל כל כך הרבה שנים.

*****

גל ישב במשרד בעודו חושב על היום שבו כל מה שרע ישתנה בחייו לטובה.

החברה שלו לשעבר יהל , פתחה חזית עם כולם בחברה.

מאז שתומר פיטר אותה היא כל הזמן בבית מחכה לרגע שבו הנקמה שלה תושלם.

ברגע שתומר ישמע את החדשות האחרונות שאביו מעביר לו את האחריות והמפתחות היחידות לניהול החברה. הוא היה שמח אם היחס כלפיו היה אחר ולא מפלה .

הוא חי בצל של אחיו הבכור, הוא הרגיש שההורים מקפחים אותו ומזלזלים ברצונו ובחלומותיו.

אגם תפקדה כמזכירתו היחידה שיודעת את כל הסודות והרגשות שהוא הסתיר שהוא באמת מקנא בתומר וחש שהוא בתחרות איתו על המקום הראשון אצל אביו. מה שהוא לא ניסה לעשות.

תומר היה טוב ומצוין במה שהוא עשה. אם זה בצילום. אם זה בניהול ואם זה באחריות ובהבנת האנשים שהתגודדו בצוות שבחר להקים מתוך האמונה החזקה שהוא מתמיד ומסוגל ליותר.

בשביל גל , החבל עלולה להיקרע אם אביו ימשיך לקדם את תומר ולא אותו.

כי בתור אחים, הוא לא הרגיש שהיה לו מקום ראוי בתוך החברה של אביו, הייתה לו תחושה שלכולם יש ציפיות גדולות ממנו ,הוא לא מצליח להראות להם את היכולות הטמונות בתוכו .

הוא ידע שתומר יחזור מתישהו, הוא חלם לשבת במקומו ולעשות את הדברים שהוא תמיד עשה.

הוא קשקש על הדף שהיה כתוב בתחילתו " תומר חובני."

שימרית נכנסה לחדר כשהיא נתנה בגל מבט בוחן , היא סקרה אותו מכף רגל עד ראש. היא לא הבינה מאין הגיעה התעוזה לפרוץ ככה למשרד שלא שלו.

" חדש לך שלא נכנסים אנשים לפה ללא בקשת הרשות של אביך?" אמרה שימרית בזעם והרימה את קולה.

" אני לא צריך לבקש מאף אחד רשות , אפילו לא ממך." אמר גל באומץ.

כשהוא עמד מולה והורה לפניה באזהרה שאם לא תעזוב לנפשו היא אכן תסתבך עם אבא שלו.

" מה נראה לך שאתה עושה?" היא אמרה שוב הפעם היא לא יכלה להיות סבלנית כלפי אנשים בלתי נסבלים מהסוג של גל.

" אני יודע שתומר נסע בידיעה שהוא סומך עלייך , ושאת הבטחת לו שמעולם ללא תתרשלי בעבודתך."

שימרית כעסה כשגל נקב בשמו של אחיו הבכור תומר, הוא אכן סומך עליה יותר מכל אחד אחר.

" מה הכוונה שלך?" היא שאלה בבלבול כשהביטה בו בעיניים מובכות.

היא הבינה לאיזה דבר הוא התכוון לעשות בהיעדרו .

" אני שמח שיש בינינו הבנה, לצערך הימים שלך ספורים. את יכולה להיפרד מעבודתך בחברה." הוא אמר בלחש ארסי ופתח לה את הדלת כדי שתצא .

" אני לא אתן לזה לקרות." היא אמרה בחיוך נחוש , " אתה יכול לאיים כמה שאתה רוצה. מאז שהייתם ילדים, קינאת בו ורצית את מה שהיה שלו."

שימרית הסתלקה משם , גל ישב במקומו ולא אמר מילה למשך דקה אחת ארוכה.

" אני נשבע שאני אסיים איתך , אחי היקר!" הוא אמר בנחירת בוז כשהתייצב לצד קלסרים עבי כרס שהיו שייכים לפרויקטים שתומר עמד בראשם.

אגם תייקה את המסמכים שגל הביא לה , היום או מחר היא תיגש אליו ותודה בפניו על מה שהיא מרגישה כלפיו.

אם היא תברח ממנו, לא היה שום טעם להגיד לו גם אם היא חושבת בינה לבין עצמה שהם אכן מתאימים.

עידן , האח הבכור של מאיה היה מאוהב בה עד מעל לראש מאז שהם היו ילדים, הוא רצה מאוד שהיא תהיה החברה שלו . אגם סירבה לו , הוא הסתגר בתוך תוכו מתוך ייאוש לקרב אותה אליו . היא התרחקה ממנו והחליטה לעבוד בחברה " היי דרימס" .

שבע שנים עברו והרגשתו של השתפרה אלא התגברה משום שהוא ידע שלאגם יש אלף סיבות שלא להתפטר מעבודתה . היא הייתה מאוהבת בגל בסתר ולא גילתה לו כמה היא חלמה להיות החברה שלו.

" ידעתי שזה יהיה ככה. מאיה. אגם לעולם לא תוותר על גל. גם אם הוא לא מודע לרגשות שיש לה כלפיו." אמר עידן במסתוריות והישיר את מבטו אליה.

מאיה שתקה והביטה בו מספר רגעים ספורים אחרי שבוא הלקוחות שקנו אצלו בשר ועוף באופן קבוע, בין השאר הוא הופתע לראות את אילן.

" אני לא יודעת איך לומר לך , אמרתי לך. אגם היא בחורה נדירה וטובה, יש הרבה דגים ים אבל.."

אילן ידע על החברות שקיימת שנים בין מאיה לבתאל, היא חייבת ליידע אותו על כל צעד שבתאל מתכננת לעשות בלעדיו.

בתאל רצתה לשכוח מסיוט הנישואים לאילן שעבורה שום דבר ממה שחלמה לא התגשם בינתיים.

" מה בתאל זוממת הפעם?" אילן שאל בנחישות.

אילן מוכן לעשות כל מה שעולה בדעתו כדי לא לתת לבתאל לוותר על הרעיון להתחתן איתו.

" בתאל לא תתחתן איתך אפילו אם תהיה נשיא ספרד." אמרה מאיה באדישות והסתכלה עליו בגועל.

" נשיא ספרד?" צחק אילן בתגובה למה שמאיה אמרה על בתאל, " איזו מצחיקונת את."

מאיה שתקה והניחה לו להמשיך לחלום, מבחינתה לא היה לו שום סיכוי שיהיו לבתאל תכניות עתידיות כלשהן לגביו.

לא חלפה דקה אחת אילן הסתלק מהמקום חפוי ראש כאשר צער מילא את ליבו.

הוא פנה אל האחת והיחידה שהבינה אותו , אימו פנינה-חנה שהייתה איתו בטוב וברע.

רעיון עלה למוחה כשהיא נחושה לדבר עם ההורים של בתאל כדי לברר האם העניינים מתקדמים בקשר לבקשת היד של בתאל מההורים שלה.