פרק 1 – My only love

(העלילה מתרחשת בבית המשפחה החדשה שעברה לעיירה)…
___________________

״אני לא מאמינה שככה אנחנו מנצלים את היום האחרון של חופשת הקיץ״ אמרה אמה לאחיה ניק. ״אבא אומר שהם יפצו אותנו על כך!״ אמר ניק. ״כדי באמת! למה אנחנו צריכים לפרוק את כל החפצים בבית כשהם בעבודה??? הם לא יכלו לחזור מוקדם יותר מהעבודה או משהו??? יואווו זה מעצבן אותי!״ אמרה אמה בכעס וזרקה את החולצה שבדיוק סיימה לקפל אל תוך ארון הבגדים של אחיה.
״קדימה אמה רק עוד קצת וסיימנו״ עודד אותה ניק. בעוד שניהם עובדים במרץ ומניחים כל פריט במקומו.

״אוווו תודה לאל!! זה הפריט האחרון!״אמר ניק והניח בעדינות את האגרטל האהוב על אימם על השידה בסלון בעוד אמה נפלה על הספה בתשישות ושיחקה באייפון החדש שלה שאביה קנה לה ולאחיה כשטס לנסיעת עסקים בניו יורק.
_______________

״שיט. מה השעה?? אמה נרדמנו אתמול בערב בסלון ושכחנו לכוון שעון!! אוי ואבוי בטוח נאחר לבית הספר על היום הראשון!!
למה קטרין לא העירה אותנו??״ קרא ניק בבהלה.
״תרגע יצור עכשיו שש לפנות בוקר. תחזור לישון.״ אמרה אמה בעייפות בעודה מסתכלת על שעון הקיר.
עשר דקות לאחר מכן הגיעה קטרין, המשרתת, להעיר שני הילדים העייפים שנרדמו בסלון שבדיוק היא היתה צריכה לנקות לפני שהזוג ווילסון יחזור מנסיעת העסקים שלהם.
בלית ברירה הילדים סחבו את רגליהם בחזרה לחדריהם והחלו באירגוני הבוקר…

״שלוםם. ילדים אתם בבית?״ קראה גברת ווילסון לחלל הבית הגדול בעודה נכנסת בדלת הכניסה הגדולה ואדון ווילסון נגרר מאחוריה עם כל המזוודות.
שני הילדים ירדו בריצה, כל אחד מחדרו, על מנת לחבק את הוריהם שלא ראו בשלושת הימים האחרונים.
״אוו אילו ילדים מקסימים יש לנו! נכון הארי?״ אמרה הגברת ווילסון.
״אם אנחנו מקבלים מהם יחס רק כשאנחנו טסים אז אנחנו צריכים לטוס יותר ויק״ אמר מר ווילסון בגיחוח קל.
״טוב אמה בואי נזוז שלא נאחר״ אמר ניק בעוד אמה הנהנה והרימה על כתפה את תיק ״הפראדה״ היקר שלה וקיפצה אל תוך נעלי העקב הגבוהות שלה.
שני האחים יצאו לדרכם במכונית המרוצים החדשה שניק קיבל ליום הולדתו מסבם.
״איך שאתה אוהב לדפוק כניסה דבילית״ אמרה אמה בגיחוך וזלזול כאשר נשמעה חריקת הגלגלים של רכבו של ניק בכניסה לבית הספר.
״שיהיה לנו בהצלחה״ אמרו זוג האחים זה לזה, החזיקו ידיים ונכנסו בכניסת בית הספר ברגל ימין, הרגל שפיתחו לעצמם עוד בבית הספר היסודי…