פרק 1- קיץ של זיכרונות
– נקודת מ. אביטל-
הערב , עם נסיעתו של גבריאל לגרמניה. הזיכרונות התחילו לרוץ לי במוח. הקיץ הסתיים ואיתה התקוות שלי לגבי גבריאל נגדעו.
לרגע הייתי בטוחה שבסיום הקשר שלו עם ליאור. הוא יציע שאהיה החברה שלו באמת.
הקיץ מילא אותי בהמון תקוות שנישאר ידידים למרות שנדב עשה כל מה שביכולתו כדי לקרב בינינו. התרחקנו משמעותית.
בגלל שהוא ביטל את החתונה שלו עם ליאור בגלל שיש לו רגשות כלפיי לאחרונה.
הכרנו כשהיינו ילדים , נרשמנו לאותו גן ובית ספר יסודי שבו למדנו כל אחד במדור נפרד.
מדור הבנים היה בצד נפרד , כשמדור הבנות היה מחולק לשתיים. גבריאל היה איתי כל השנים חוץ מהצבא כמובן.
כשגבריאל הודיע שהוא התקבל לאוניברסיטת חיפה , שמחתי מאוד בשבילו. הקיץ הזה בטוח אתקשר אליו כדי לדעת אם יש לו תכניות לקיץ הקרוב.
אמרתי לו שיודיע לי אם נדב מתכנן נסיעה לחופשה , אני אבקש ממנו שלא יעז לנסוע לטבריה.
המקום הזה מזכיר לי דברים עצובים שלא התגשמו כשהאמנתי שגבריאל יהיה איתי באש ובמים. לא משנה מה יקרה איתנו בעתיד. רציתי אותו קרוב אליי מתמיד.
גבריאל לא חזר שוב. הוא אמר שהוא טס לגרמניה כדי לנסות למצוא לעצמו עבודה חדשה.
מאותו היום, הקשר שלנו נותק לחלוטין. צלצלתי לנדב כדי לדרוש ממנו תשובות ברורות על עזיבתו של גבריאל לגרמניה.
ישבתי שעות בסלון בניסיון להתגבר על האהבה שאני מרגישה לגבריאל, כל דבר שראיתי בו הגביר אצלי את תחושת הגעגועים עוד יותר.
-נקודת מ. גבריאל-
אני יודע שאכזבתי את אביטל. אני חושב שזאת ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. הכי טוב להתרחק מכולם.
הקיץ שעבר נותר מאחוריי עם טעם חזק של אכזבה בתוך הפה, אני חייב להמשיך הלאה. הפסקה זה מה שהחלטתי .
אני החלטי לגבי הבחירות שאני עושה, כל עוד זה נעשה בלב שלם.
היינו ידידים, זה היה מזמן. נהנינו לעשות דברים משותפים שאהבנו יחד.
לא יכולתי להמשיך להשלות את ליאור באמונות שווא שאכן יקרה בינינו משהו. אני לא אומר את זה בגלל שהיא הייתה האקסית שלי בעבר הרחוק.
אני ואביטל עברנו כל כך הרבה חוויות ביחד. הן טובות והן רעות. לזכותה ייאמר שהיא חיכתה לי בסבלנות כל השנים הללו.
כשבאתי לאסוף את ליאור, הייתי נחוש לתת לה הזדמנות רק כדי לשכנע את עצמי שאני אשאר החבר הכי טוב של אביטל.
אבל הרגש שלי כלפיה לא השתנה. ראיתי שהיא הייתה עם ירמיהו וחשבתי בתוך הלב שהיא מאושרת איתו.
נדב ניסה בכל מיני דרכים לאחד ביני לבין אביטל, תכניותיו לא נשאו פרי.
הוא האמין בכל נפשו שאנחנו נהיה זוג וניסה לגרום לליאור להבין שאני מאוהב כל כולי באביטל.
השיר שאביטל הקדישה בשבילי במסיבת האירוסין כל כך נגע בי עד ששכחתי שיש לי בת זוג .
רציתי להגיד לה שאני אוהב אותה, שאני רואה אותה כיותר מידידה. אך כשעמדתי מולה , המילים פרחו כיונים מפי.
מה יכולתי לעשות? להמשיך לתת לאביטל להאמין שאנחנו נישאר ידידים?
-נקודת מ. אביטל-
אני עומדת ליד הטלפון, ממתינה לשיחה חשובה. לפתע שמעתי צלצול בפעמון הדלת. אני לא מוכנה לאורחים . מה אני אמורה לעשות אם גבריאל יופיע בפתח ביתי ויציע שנהיה ביחד?
מה אם זאת בדיחה רעה? פתחתי את הדלת בעודי נושמת בכבדות. הריאות נעצרו במקומן ונשימתי נעתקה כלא הייתה.
" אביטל, טוב שנפגשנו. מה שלומך? מה את עושה בימים האלה?"
אני לא מאמינה למראה עיניי, זה היה נדב. האם הוא בא לבשר לי שגבריאל אכן חזר מגרמניה?
" נדב, טוב לראות אותך." אמרתי בנחמדות ועשיתי את עצמי כאילו שהייתי באמת שמחה.
המשך בשבוע הבא…
תגובות (0)