פרק 1-עלי ורדים

הרגשתי ידיים חמות עוטפות את עייני.
"דן" אמרתי בניחוש.
"לא" ענה לי בחזרה.הורדתי את הייידים מעייני והסתובבתי, "שקרן! זה כן אתה!!" צעקתי עליו בצחוק. הוא חייך, את החיוך הכובש שלו,החיוך שגורם לי לפרפרים בבטן, החיוך שגורם לי לתחושת גן עדן, החיוך שגורם לי להרגיש כאילו אני והוא לבד בעולם. קפצתי עליו והבאתי לו נשיקה קטנה בפה. השפתיים שלו, הן כאלה חמות ויפות. האיבר הכי יפה בפנים שלו, כמובן אחרי העיניים. העיינים שלו הן פשוט מושלמות. בצבע תכלת ירקרק, עיינים שאי אפשר לא לאהוב.
הוא לקח את ידיי וקירב לליבו. הרגשתי את פעימות ליבו, הרבות והחזקות. "את מרגישה את זה?" שאל. הנהנתי. "זה מה שקורה ללב שלי כשאני רואה אותך" אמר וחייך. חיבקתי אותי חיבוק,גדול,חם,אוהב. עמדנו ככה בערך דקה והתרחקנו.
התיישבבו על הדשא הרך והירוק בגינה של הפארק,ובהינו אחד בשנייה. הוא התסכל לי עמוק עמוק בעיניים וחייך חיוך קטן.הרכתי את ראשי,כדי שלא יראה שהסמקתי.הרגשתי את לחיי בוערות.כמובן שגם ליבי בער, איך שלא יבער כשהאחד שלי מסתכל עליי ומחייך? תלשתי את הדשא אחד,אחד והחזקתי אותו בידי ולאחר כמה שניות זרקתי אותו עלינו, ושנינו צחקנו. "בעוד כמה שנים,במקום דשא, זה יהיה עלי ורדים. במקום פארק, זה יהיה אולם גדול, במקום ג'ינס וטישרט, זה יהיה שמלה לבנה, אורכה ויפה,ובשבילך חליפה שחורה ויוקרתית." אמרתי וחייכתי חיוך גדול.לא הסתכלתי עליו,התביישתי. הרגשתי שהוא מביט בי. הסתובבתי והוא מיד הפנה את ראשו למטה וליטף את הדשא. הוא נשכב והסתכל על השמיים. נשכבתי על החזה שלו, הסתכלתי על השמיים גם אני וחייכתי. "אנאל" הוא קרא בשמי והתרומם. "מה?" התרוממתי ביחד איתו, לחוצה. "הכל בסדר?" שאלתי. "כן כן" אמר תוך כדי שהוא לוקח את ידי ומחזיק אותה חזק.
"תקשיבי…" אמר והשפיל את מבטו.