פרק 1-הפנימייה

-בוקר –
יש לי מטרה להיום,אני ישאל את אמא ואבא אם אפשר ללכת לפנימייה!
למה אני רוצה ללכת לפנימייה?
אז עומרי,החבר הכי טוב של אח שלי,נשלח לפנימייה,בגלל זה גם אח שלי הולך לפנימייה ואני רוצה ללכת ,כי אח שלי הולך בגלל זה אני,שחר,קורל,מעיין,עמית ועומרי,החלטנו שכולנו הולכים לפנימייה.
"בוקר טוב" אמרתי.
"בוקר טוב מתוקה שבי" אמרה אמא.
התיישבתי וחיכיתי לשחר שנינו הולכים לשאול ביחד.
הוא ירד והתיישב.
"אמא ואבא אני ושחר צריכים לשאול משהו .."
"מה?"שאלו שניהם יחד.
הסתכלנו אחד על השניה.
'שלוש שתיים אחד..' סימן לי שחר עם השפתיים.
"אפשר ללכת לפנימייה?" שאלנו יחד.
"מה פנימיה?! " צרח אבא.
"נו אבא עומרי הולך ובגלל זה גם שחר והחלטנו שכולם הולכים אנחנו לא יכולים להיות בלעדיהם."
"כן נו אבא בבקשה..״"שחר ניסה לעזור אבל המבט הכועס של אבא לא ירד!
"שום פנימייה! השתגעתם?!"
"תנו לנו לחשוב על זה עד הערב.." אמרה אמא במטרה להרגיע את אבא.
"טוב ."אמרנו יחד
לקחתי את התיק ויצאתי לי ולשחר יש מכונית משלנו כן להורים שלנו לא חסר כסף
נכנסתי למכונית ונסעתי לבית ספר כל כך רציתי שהם יסכימו אני לא יודעת איך זה יהיה בלי קורל עמית ומעיין אני יהיה הרוסה
הגעתי.
נכנסתי לבית ספר וראיתי את קורל.
"חיים שלייייי" קפצתי עליה
"נו שאלת אותם?" ניגשה לעיניין.
"כן,הם אמרו שהם צריכים לחשוב על זה עד הערב."
"טוב מעולה גולם כבר בטוח באים רק את ושחר חסרים אתם חייבים לבוא אנחנו כלום בלעדיכים.."
"זה כבר לא בידיים שלי יותר.."
"כן.."
הלכנו לכיתה.
ראיתי את עמית.
"עמיתיי"
"רומי !מה,שאלתם?"
"כן הם יגידו לנו בערב"
"טוב מעולה נחזיק אצבעות " חייך .
"איפה מעיין?"
"היא עושה יום עם ההורים שלה את יודעת ,נפרדת מהם לפני הפנימייה.."
"ממ" אמרתי והתיישבתי במקום.
צלצול.
המורה נכנסה ודיברה ודיברה ודיברה ודיברה עוד שנייה מתתי שם משעמום,שונאת היסטוריההההה.
הסתיים היום.
יצאתי מהבית ספר נכנסתי למכונית והגעתי הביתה הוא היה ריק,אמא ואבא יצאו כנראה לדבר על העיניין של הפנימייה..
בינתיים ארזתי את הדברים,בכל זאת,אם הם מרשים אני צריכה לארוז מחר הולכים.
הלכתי לישון קצת עד הערב הייתי כל כך במתח.
"רומי קומי .."שחר העיר אותי.
קמתי מהמיטה וירדנו למטה מתוחים מתמיד.
התיישבנו.
"טוב אז החלטנו ש…"