פרק 1- אהבה ?זה לא בשבילי
אלה –
צלצול בית הספר , המודיע על כניסה לכיתות חדר למחשובתי , גורם לי לקום מהדשא הרך ולהיכנס לבניין התיכון הגדול שלנו . הרגשתי יד נכרכת סביב כתפי שהלכתי במסדרון , לכיון כיתת היסטוריה . הפניתי את מבטי אל אלירן שהולך לצידי , ידו כרוכה סביב כתפי ומבטו ממוקד בנקודה מסיומת באויר .
"אלי ? הכול טוב ?"שאלתי שגיחוך נפלט מפי , הוא הפנה את מבטו אליי "הכול מעולה כפרה " אני מעוותת את פני למשמע המילה הזאת "ערס"מלמלתי ונכנסתי לכיתה , הוא אחרי "את מתה על הערס החתיך הזה "הוא מלמל בגאווה וחייך אל קבוצת בנות שהסמיקו מהחיוך שלו. "אחי כואב הנחיתה ?"אני שואלת ונזרקת אל הכיסא הכחול . הוא נזרק אחרי "מצחיקה "מלמל והמורה נכנסה לכיתה . "שלום תלמידים "היא מחייכת ואני מושכת את המחברת הכחולה מהתיק ואת הקלמר המקושקש שלי שבעברו היה לבן . "היום יש לנו תלמידים חדשים "היא מכריזה ואני מגלגלת את עייני , כל שני וחמישי יש בתיכון הזה ילדים חדשים . "מעניין מי אלה הפעם "אלירן מלמל ואני יכולה לשמוע חיוך בקולו .הדלת נפתחת ואל הכיתה נכנסים זוג נערים . וואוו הבן חתיך הורסס , הבת מהממת אבל היא נראית משועממת בטירוף . הם נראים מוכרים 'אולי דוגמנים' אני מהרהרת במוחי . "תכירו תלמידים , אסי ביטון ותהל ביטון "המורה מחייכת ומצביעה על כל אחד בתורו .
אני כמעט נחנקת שאני בולעת את רוקי בכבדות . שומעת שאלירן עושה אותו דבר .
תגובות (5)
מדהייים!
אין ספק שהכתיבה מושלמת! והפרק מותח
מחכה כבר לפרק הבא :)
יפה, אך את לא עושה רווח בין המרכאות. זה מבולגן וקשה לקרוא ככה.
כותבים כך:
"מה קורה?" שאלתי.
"בסדר, את?" הוא ענה לי.
אך לא באותה שורה, אחרת קשה לקרוא.
הסיפור ממש יפה ואת מתארת מצוין, רק הרווח הקשה עליי לקרוא.
אני מקווה שתמשיכי :)
תמשיכייי
תמשיכיי
זה ממש יפה! אין שום טעות!