פרק שני

הגר הרגישה שהיא בתוך חלום , היא רצתה לצבוט את עצמה. היא קמה שוב. ההתרגשות אחזה בה. היא קיוותה שזה היה ישי יעקב . היא הייתה בטוחה שהבעיה נפתרה וכעת הם ישלימו.

נשימותיה נעתקו ככל שהיא קרבה לפתח הדלת, היא ישרה את חזה והתכוננה לשיחה עימו. ההפתעה הקדימה אותה.

" היי," אמרה הגר ללא חיוך, היא הייתה עצובה כל הזמן.

" שלום," הוא אמר באדישות, הוא סקר אותה מכף רגל ועד ראש כאילו ראה אותה זאת לראשונה.

מה עם " שלום אימא, מה שלומך. סליחה שלא הזמנתי אותך לחתונה."?

הגר נשארה לעמוד במקום שבו הייתה, כפופה וכנועה. במקום לשאול שאלות , היא שתקה והקשיבה.

המילים שהיו שגורות בפיה, מוכנות לכל מטרה ושיחה נעלמו כלא היו.

" האמת שאני לא רואה שאנחנו יכולים להיות בקשר. הפער שנפתח בינינו גדול מדי. הייתי שמח שנשב כאן בסלון כמו אימא ובן. מאז שחזרת בשאלה. השתנית. את לא אותו דבר." הוא השיב בקרירות שאופיינית לו.

" גם אתה לא," היא אמרה בשקט יותר כשאלה מאשר תשובה.

" בשביל מה באתי אלייך?" ענה , אפוף טרוניה. " את עדיין ממשיכה לשפוט אותי על הבחור ההוא שנהפכתי?"

הגר דממה ולא הוסיפה דבר. הוא ממשיך להתעלם מהעובדה שהיא רוצה שהם יתקרבו . מה היא ביקשה בסך הכול?

ישי יעקב הסתכל עליה והיא הסתכלה עליו . מנסים לחשוב ביחד ולחוד איך לפצות אחד את השנייה על הזמן האבוד שהם חוו על אובדן הקשר ביניהם.

" אין לך מה לומר?" שאלה הגר בפליאה, היא לא הבינה מדוע הוא כל כך מרוחק.

" כל מה שהיה לי להגיד, אמרתי." קבע בפסקנות , " אני לא חוזר על אותה מילה פעמיים."

הוא קם מן הספה והלך לקחת את הז'קט השחור מן המתלה שלצד הדלת.

" זה סופי?" הגר רדפה אותו. הוא השתיק אותה כשאותת בידו.

" זה אכן סופי. " אמר בהחלטיות , " אני לא אשנה את דעתי."

ישי יעקב יצא לעבר מכוניתו שחיכתה לו מעבר לכביש, צמוד לקופת החולים.

היא הבינה שהיא לא תראה אותו. היא התפללה שהוא יפסיק לכעוס עליה ביום מן הימים.

המצפון שלה העיק עליה . שבועות שלמים היא בילתה בתוך הבית שלה ולא יצאה לשום מקום. בעוד שילדיה שילמו את המחיר בגלל שחזרה בשאלה בגיל מאוחר.

יום אחד בהיר , היא עברה ליד הבית שישי יעקב ורחל הודיה שכרו עבור מגורים זמניים עד שמצבם הכלכלי ישתפר.

היא ביקשה מאלוקים רק בקשה אחת. שהוא יתן לה את בנה בחזרה.

אלוקים יודע היטב את נפש האדם, ולא יראה לעיניים. ככה הגורל שלה נכתב בשמיים. היא עברה לא מעט קשיים .

היא שמה לב שישי יעקב מתעלם מהודעות הטקסט שהיא שולחת לו מדי יום.

יום למחרת, הגר קמה מאוחר לאחר שתחושת אכזבה ליוותה אותה.

היא חשבה שהיא תוכל לדבר עם ישי יעקב וללבן את העניינים כמו שצריך. מה כוס קפה יכול לגרום? הרי בשביל זה אין כמו המשפחה והחברים.

אי אפשר לבחור מי הם יהיו אבא ואמא שלכם. משפחה לא בוחרים, נאלצים לחיות איתה על אף שלא רוצים.

תגובתו של ישי יעקב העליבה אותה, האם היא טעתה כשחשבה לתמימותה שהוא ישלים איתה אחרי כל כך הרבה זמן?

היא נעלבה מהאנשים, מכלתה והחליטה לסגור את הנושא לאחר שישי יעקב אמר את שלו.

לא משנה מה יקרה, היא תישאר אימא שלו. איפה היא טעתה בחינוכו של בנה, והיכן איבדה את הדרך ממנו ומאשתו. היא הייתה בטוחה שאשתו רחל הודיה ממלאה לו את הראש בשקרים.

מה יהיה השקר הבא שלה? שאסור לה לבוא לביקור אצל הנכדים?

זה הזמן שלה להתחיל מחדש. זה תורה לקום מהמקום שהיא תקועה בו , לחולל שינוי אמיתי בחייה הפרטיים. היא חפצה להתחלה יציבה שתתן לה את שלוות הנפש אליה היא הייתה כ"כ זקוקה .

היא הייתה חייבת להצטייד במלתחה חדשה בארון הבגדים שלה. חסר לה בהחלט בגדים לחורף הקרוב.

היא ניגשה מיד לרשימת אנשי הקשר שלה בטלפון הנייד . אליזבת מור, הסטייליסטית האישית שלה.

היא גילתה שחשבון הפייסבוק שלה נחסם. קומץ הנשים שיזמו את פתיחת הקבוצה הרשמית של אנשים שחזרו בשאלה כדוגמת הגר ונפלטו מחסידויות וארגונים מפורסמים מסביב לעולם.

הן כעסו על הדעות השונות שהיא הפיצה בשמן כנשים שבעליהן לשעבר הרחיקו את ילדיהן מהן. סיפורן מזכיר קצת את הסיפור של הגר.