פרק שלישי תמר ושחר
נקודת המבט של שחר
תומר בוא שנייה אני צריך אותך
הוצאתי אותו מהכיתה אבל הייתי חייב..
תומר:מה רצית?
שחר:איך זאתי שהסתובבת איתה יודעת שאתה אחי?
תומר:לא יודע עכשיו עזוב אותי אני צריך להיכנס
שחר:בוא הנה תודה שאתה גילית לה
תומר:בסדר אני גילית לה יש לך בעיות נמאס לי שאתה כל הזמן אומר לי מה לעשות וואלה נמאס לי אני נכנס לכיתה עוד משהו?
שחר:כנס כנס לכיתה יא בוגד!
הוא נכנס החתיכת אפס הזה.
הלכתי לקפיטריה היה שיעור אבל וואלה אחרי הריב הזה עם תומר אני צריך סיגריה להירגע הלכתי למחששה וראיתי את הידידה של תומר הלכתי לשבת שם הוצאתי את הסיגריה והעשן בא לפרצוף שלה היא באה ללכת ואמרתי לה שתישאר ותארח לי חברה
שחר:למה את כל הזמן הולכת לי אני רק מנסה לדבר איתך (נשמעתי כמו איזה כוסית אבל מה אני יעשה אני חייב לדבר איתה איכשהו)
תמר:אני לא הולכת פשוט לא אוהבת את העשן של הסיגריות
שחר:נשמה את במחששה
תמר:חח טוב חשבתי שלא יהיה פה אף אחד
שחר:טוב שנייה לאן את הולכת?
תמר:לכיתה
שחר:בסדר ביי.
נקודת המבט של תמר
הלכתי מהר כדי לא לאחר יותר ולא שמתי לב ונתקעתי באיזה ילדה היא ביקשה סליחה ואמרתי לה שזאת אשמתי שנינו צחקנו היא שאלה אותי מאיפה אני אמרתי לה מהצפון והיא אמרה שהיא ידעה שאני חדשה כי היא אף פעם לא ראתה אותי פה לילדה קראו שני
שני:יש לך חברים או שאת רוצה שאני יכיר לך כמה?
תמר:לא זה בסדר אני לא רוצה להכביד עלייך
שני:בואי בואי זה בסדר.
פרק רביעי
נקודת המבט של תמר
תמר:אמא תקשיבי שואלת אני יכולה לבוא אליה היא מזמינה כמה חברים
אמא:חברים או חברות
תמר:חברות (לאמא שלי יש בעיה שאני יוצאת עם בנים היא מפחדת שיעשו לי משהו אז אני מעדיפה לא לגלות לה שיש גם בנים)
אמא:אם זה חברות אז לא אכפת לי את יכולה ללכת אבל תתקשרי אליי כשתגיעי
תמר:בסדר אני מארגנת תיק ויוצאת.
ארגנתי את התיק לקחתי שמלה בצבע כחול רויאל צמודה קצרה אבל לא קצרה מדי עם חגורה בצבע שחור שמתי אודם בצבע ורוד אבל ממש ממש עדין אני לא אוהבת להתאפר
שמתי בושם ויצאתי שני התקשרה אליי ואמרה ששחר גר לידי והיא ביקשה ממנו להראות לי איפה היא גרה הרי גם שחר בא. לא הייתה לי בעיה. שחר הגיע ואני ירדתי
מנקודת המבט של שחר
וואו היא הייתה ממש יפה בהיתי בה קצת זמן וראיתי אותה מסתכלת עליי ומסמיקה חייכתי אליה ואז שאלתי
תקשיבי אני עדיין לא יודע איך קוראים לך
תמר:אם זה כזה חשוב לך קוראים לי תמר
שחר:כן זה היה ממש חשוב לי חייכתי (לא בכוונה זה פשוט יצא)
תמר:טוב וא נצחיל ללכת שלא נאחר
נקודת המבט של תמר
הגענו למעלית לא רציתי לעלות איתו ביחד אני לא אוהבת להיות במקומות סגורים עם אנשים
הוא שאל אותי אם אני באה ואמרתי שאני מעדיפה לעלות במדרגות
שחר:השתגעת תגידי לי שני גרה בקומה האחרונה
תמר:אני מפחדת להיות במקומות סגורים
שחר:זה בסדר אני פה אני שומר עלייך לא יקרה לך כלום
לא יודעת למה אבל הרגשתי ביטחון כשהייתי לידו נכנסנו למעלית והוא לחץ על קומה 12
הגענו לקומה שמונה והמעלית נעצרה והאורות התחילו להבהב הסתכלתי על שחר והוא הסתכל עליי וקירב אותי אליו הוא שם עליי יד ואמר לי לא לדאוג
תמר:שחר המעלית לא זזה
שחר:אני לוחץ על הפעמון
איך ששחר בא ללחוץ על הפעמון המעלית התחילה לעלות אני חייכתי אליו ושנינו צחקנו יצאנו מהמעלית שנינו חיוורים ודפקנו על הדלת של שני
שני:מה זה נראה כאילו ראיתם איזה רוח
שחר:משהו כזה וחייך אליי
הוא נכנס הוא הלך לאיזה מישהי ונתן לה חיבוק שני קלטה שאני מסתכלת עליהם ואמרה שקוראים לה אנסטסיה ושהיא כאילו זורמת כזאתי היא ושחר לא ביחד או משהו
תמר:מה הקשר שחר נראה לך שעל זה אני מסתכלת
שני:לא יודעת רק חלקתי איתך מידע
תמר:חחחחח סתומה
ישבתי בספה ואיזה אחד שתוי בא אליי
תגובות (1)
מושלםם תמשיכיי