שנינו פרק ראשון- המפגש.

"טוב אני הולכת!" איילת צעקה לחברתה, בעודה מתהלכת לכיוון הדלת היא עוצרת מול הראי ומביטה על עצמה, "חכי רגע" אור צועקת לעברה כשהיא סוחבת את אחותה הקטנה על גבה, "אני רוצה לתת לך חיבוק!" איילת מסתכלת עליה ומחייכת, אם כי מהר מאוד הבעה זו משתנה כשהיא שמה לב שאחותה הקטנה עדיין מנסה לקחת ממנה את הצעצוע שהיא לקחה לה, "אולי פשוט תחזירי לה את זה כבר?" איילת אומרת בקול ביקורתי, "מה הכיף בזה?" אור שואלת ומחייכת אליה, לאחר מאמצים רבים היא מניחה את אחותה הקטנה על הרצפה ונותנת לה את הצעצוע. איילת נותנת לה חיבוק "אווו" אור אומרת "תזהרי בחוץ כן, כבר יחסית מאוחר, בואי אני ירד איתך למטה." .
איילת פותחת את הדלת ומתקדמת לכיוון המדרגות, "אם את דואגת לי כל כך אולי תלווי אותי קצת?" אור מסתכלת על איילת, היא ידעה שהיא תגיד את זה, שניהן יוצאות מדלת הכניסה לבניין של אור ויוצאות לכיוון הרחוב "אני לי כח" אומרת אור כשהיא גוררת רגלים ומשמיעה קולות של נחירות, "נו פליז, רק עד הרחוב ההוא!" איילת מצמידה את ידייה "זה איזה עשרים דקות מפה!" אור מסתכלת עליה במבט משועשע, המבט עם עיניי הכלבלב שאיילת נותנת לב בדרך כלל כשהיא רוצה משהו לא משפיעה עליה, "לא אכפת לך שיקרה לי משהו בדרך?" איילת שואלת את אור עדיין בנימה של שכנוע, "אכפת, ברור שאכפת לי, אבל זה שאכפת לי לא אומר שאני יעשה משהו," איילת משנה את הבעת פניה בהבנה שאור כבר לא תשתכנע ויוצאת לכיוון הרחוב, "אני יותר מדי עצלנית כרגע, איי לוב יו!" אור צועקת לה מהכניסה לבניין שלה, "איי הייט יו!" איילת משיבה לה והולכת בצורה דרמתית לכיוון ביתה, יש לה דרך ארוכה ללכת, "אוךך אין לי כח, מפחיד פה" איילת מתהלכת ברחוב, זה היה רחוב שקט וחשוך אבל מעט אחריו היה רחוב מואר ומלא באנשים, היא פחות פחדה ללכת שם, 'ממש קר, הייתי צריכה ללבוש עוד חולצה, כלומר 3 חולצות, סוודר ומעיל הם בהחלט לא מספיק!' איילת חושבת לעצמה ומתחילה לשיר "the cold never bother me anyway" bitch!

כשהיא מגיעה לרחוב המואר היא מתעודדת קצת, לפחות לזמן קצר יהיו עוד אנשים בסביבתה, עד שהיא תגיע לעוד חלק חשוך, אמנם היא התאכזבה מעט לראות שברחוב היה מספר מועט של אנשים, כנראה בגלל השעה.
בעודה מתהלכת ברחוב המואר מוניות שי עוברות הלוך ושוב מסיעות אנשים, היא מקנאה מעט באנשים האלו שיכולים לעלות על המונית עכשיו ולנסוע, היא לא יכלה לעשות את זה משום שזה היה יום שישי בערב והיא הייתה דתייה, היא המשיכה להתהלך ברחוב חוששת מעט מהעובדה שהיא האדם היחידי שמתהלך הרחוב, היא בדיוק עומדת להגיע לחלק שהיא הכי פוחדת ממנו, שם מסתובבים חבורות של נערים שבטח בילו את כל הלילה שלהם בשתייה, 'אני רק צריכה להמשיך ללכת ישר בלי להסתכל לצדדים!' איילת חושבת לעצמה ומאיצה את הליכתה, פתאום היא שמעה רעשים שגרמו לה להסיט את מבטה.

אלו היו חבורת נערים במעגל, הם כולם הסתכלו לתוך המעגל צעקו ובעטו פנימה, לא לקח לה הרבה זמן להבין שבתוך המעגל נמצא נער, "תקשיב לי טוב טוב" אמר אחד הנערים שם כשהוא מרים בידיו את הנער מהרצפה ומעמיד אותו "אתה לא תעשה לנו בעיות, שתוק!", הוא היה נראה יחסית מבוגר עם שיער בלונדיני, אין ספק שהנערים האלו היו שתוים, על המדרכה היו מפוזרים בקבוקי וודקה מנופצים בכל פינה, הנער שהם הרביצו לו היה בעל שיער שחור, זה כל מה שהיא הצליחה לראות מהמרחק שהיא עמדה בו, היא לא רצתה להתקרב יותר מדי, היא פחדה, איילת מסתכלת לצדדיה ורואה מונית שי מתקרבת לעברה, "זה פיקוח נפש נכון?" היא ממלמלת לעצמה כשהיא עוצרת את מונית השי, "יש שם חבורת נערים, הם מרביצים לילד אחד" איילת אומרת לנהג המונית ומצביעה לכיוון אותה סמטה, נהג המונית מתקדם מעט עם רכבו ועוצר, "היי ילדים! מה קורה שם?" חבורת הנערים מסובבת את ראשם ומבחינה בנהג המונית, "בואו נעוף מפה!" אחד הנערים אומר וכל השאר מסכימים ורצים לכיוון הנגדי מנהג המונית, הנער נותר על הכביש של אותה סמטה כשהוא על ברכיו, איילת רצה לכיוונו, "אתה בסדר" היא שואלת כשהיא מאיטה ולבסוף עוצרת לידו אך שומרת מרחק, הנער מרים את מבטו ומסתכל על נהג המונית שגם צעק לשאול אם הוא בסדר, "אני בסדר" השיב הנער ונעמד, "הוא היה גבוה משחשבה לעצמה, נהג המונית הסתכל על איילת והכריז כי הוא ממשיך בנסיעתו, "תודה רבה!" איילת צועקת ומנופפת לנהג שבדיוק המשיך בנסיעתו.
עידו הסתכל עליה, הוא רצה להודות לה למרות שהוא חשב שמה שעשתה היה מאוד מסוכן, כשאיילת הפנתה אליו את מבטה הוא הופתע, 'בת כמה היא? 16, 15' חשב לעצמו, "תודה" אמר לבסוף, איילת חייכה "אין בעד מה, בטוח אתה בסדר?" היא שאלה בדאגה, עידו הסתכל עליה ואחר כך על הרחוב ממנו הם באו, "כן אני בסדר, מאוד מאחר עכשיו לא כדי לך להסתובב בשעות כאלה לבד" הוא אומר לה כשהוא מתחיל לצעוד לכיוון הרחוב אך מחכה שתצטרף אליו, "אה, אני בדיוק הייתי בדרך הבייתה," איילת הולכת לצידו עד שהם שוב ברחוב הראשי, "אני ילווה אותך, שלא יקרה גם לך משהו," עידו העלה חיוך על פניו, ברחוב המואר היא יכלה לראות את פניו יותר טוב, היה לו שיער שחור חלק וקצר, העיניים שלו היו בצבע אפור בהיר והתאימו בצורה כמעט מושלמת לגוון עורו הבהיר, שפתיו היו מלאות בדיוק במידה הנכונה לטעמה, פניו היו מלוכלכות במקצת אבל זה היה כנראה בגלל הסיטואציה שהוא היה בה כרגע, איילת הודתה לו והתחילה ללכת לצידו, הוא לא הביט לכיוונה כך שלא שם לב לפרצופים שהמראה שלו גרם לה לעשות, 'הוא כזה חתיך! חבל שאור לא פה כדי לראות את זה!! אהה עכשיו היא תאכל את עצמה על זה שהיא לא ליוותה אותי' איילת חושבת לעצמה ומסמיקה.
"הכל בסדר?" עידו שואל ומסתכל עליה, היא ישר שינתה את הבעתה פנייה "כן, כן הכל בסדר," היא ציחקקה, "וואו, קפוא כאן!" היא צעקה והשמיעה קולות בשינייה, לאחר מכן היא הביטה בו והתפלאה "איך לא קר לך?!" היא צעקה כשהיא מופתעת וכועסת בו זמנית, עידו הסתכל עליה בפליאה ואחר כך על עצמו, הוא לבש חולצה שחורה קצרה ומכנסי ג'ינס כהות, "אממ, לא קר לי.." הוא ענה כשהוא מתחיל לרחם עליה, "קפוא לי" היא פלטה והתחילה ללכת בצורה מוגזמת כדי להבליט את זה.
עידו הסתכל עליה כשהם נעמדו לפני מעבר החציה, "איך זה קרה?" היא שאלה אותו ברגע שהרמזור התחלף לירוק, איך זה קרה, המילים הדהדו לו בראש, שאלו אותו את השאלה הזו יותר מדי פעמים בחייו, "למה את מתכוונת" שאל כשהם מתקדמים לכיוון העלייה, "לציפורן שלי, למה אני מתכוונת..לזה, למה שקרה עכשיו, איך הסתבכתה איתם? אתה לא נראה שתוי, אתה שתוי?" עידו הסתכל עליה כשהוא משועשע מהאופן בו היא מדברת, "אני לא שתוי, בסך הכל ביקשתי מהם יפה להפסיק, אבל הם היו שתויים מדי בשביל לדבר בהגיון אז הם התחילו התאגדו סביבי והתחילו להחטיף לי מכות, שלא תביני לא נכון אם הייתי רוצה להלחם בהם הייתי עושה את זה, לא עשיתי את זה כי לא היה לזה טעם, לא חשבתי שהם יהיו כל כך אלימים אבל, מהר מאוד מצאתי את עצמי אוחז בראש שלי אחרי שהם שברו עליו בקבוק וודקה".
איילת הביטה בו, היא הקשיבה לכל מילה שיוצאת מפיו, "אל תכניס את עצמך למצבים כאלה זה לא יגמר בטוב, גם אם אתה חושב שאתה חזק מספיק, זה מסוכן!".
שניהם עלו בשדרה לכיוון ביתה, זאת הייתה שדרה ארוכה המחברת בין 5 רחובות ובנויה בצורה של עלייה כשהרחוב האחרון נמצא הכי למעלה, הם באו מלמטה ועלו לכיוון הרחוב שלה שהיה הרביעי בשדרה, "גם מה שאת עשית היה מסוכן את יודעת" עידו אומר לה כשהוא מסתכל עליה הולכת, "זה שונה" היא פלטה כשהיא מכניסה את ידייה לכיסים, "לי הייתה סיבה וגם דאגתי שיהיה עוד משהו, אתה סתם עשיתה את זה ולדעתי זה מטומטם". עידו התבונן בה ואחר כך ישר, הם עברו את הכביש ברחוב השלישי והמשיכו ללכת, "את רוצה להגיד לי שאם היית לבד היית נותנת להם להמשיך?" הוא שאל וחיכה לתשובה, "לא," איילת התבוננה עליו, "הייתי חושבת על משהו, בטח לא משהו מסוכן אבל..אני דואגת לעצמי אם כל הכבוד." פתאום הנער התחיל לצחקק, מה היה כל כך מצחיק בעיניו במה שהיא אמרה איילת חושבת לעצמה, "זה בדיוק ההבדל בינינו, אני לא!" הוא אמר ופנה אחריה לכיוון ביתה כשהם הגיעו לרחוב הרביעי, הבית שלה היה צמוד לסמטה כך שלא נשאר כל כך הרבה ללכת, "תודה על הליווי" איילת אומרת כשהיא נעמדת ליד הכניסה לביניין שלה, עידו מרים את עיניו ומסתכל על הבניין, "אז כאן את גרה" הוא אומר ומוריד את מבטו בחזרה אליה, "היה נעים להכיר אותך אממ..", "איילת" היא השלימה אותו בספק אם לזה התכוון, "איילת!" חייך ושלח את ידו ללחוץ את ידה "עידו, נעים להכיר!" היא לחצה את ידו וחייכה, הוא היה נחמד, "היי, אולי נוכל לשמור על קשר" הוא אמר כשהוא מכניס את ידו לכיסו כדי להוציא מכשיר סלולרי, למרות שמהר מאוד נזכר שנלקח ממנו על ידי אותם חבורת נערים, "אוי שיט הם לקחו לי את הטלפון.." הוא אמר כשהוא מביט בה, "העיקר שאתה בחיים, ח.י.י.ם, זה מילה שווה איזשהו ערך בעיניך?", עידו מסתכל עליה ומחייך, "טוב לא נורא, תרשמי את המספר שלי אצלך, מקסימום אני אתן לך גם את האימייל שלי למקרה שאצטרך להחליף מספר", איילת הביטה בו והעלתה חיוך על פניה, "אני דתייה" היא אמרה והביטה בו כשהיא מזהה את ההפתעה בעינייו, "וואלה, חח לא שמתי לב, טוב לא נורא, אולי נתראה כבר בפעמים אחרות, תבואי להציל אותי שוב פעם כן?" הוא חייך והתחיל ללכת לכיוון ממנו הם באו, "בכיף, תבוא כל יום!"

איילת צעקה ונכנסה לבניין שלה, 'הוא בטח התאכזב' היא חשבה לעצמה, 'במקרה הטוב הוא התאכזב, במקרה הרע הוא פשוט ברח, בטח הוא חושב שאני בת 13,' איילת עולה במדרגות, היא כבר בת 18 וחצי, אבל היא נראה צעירה מאוד לגילה, כמעט אף פעם איש לא מצליח לנחש בדיוק את גילה, כשהיא מלאה במחשבות על הנער המוזר שפגשה וכנראה גם לא תפגוש עוד פעם בחייה היא נכנסת לביתה, הבית היה ריק, כולם ישנים.
היא נכנסה בשקט לתוך הבית ונעלה את הדלת, כשהיא מסתכלת לצדדים היא נעצרת 'לאא!!, שכחתי שאני צריכה לשטוף כלים!'