פרק ראשון
הגר נולדה בשנת 1962 לדינה ולאברהם אברמוביץ. בגיל תשע עשרה הגר התארסה לנועם , איבדה את אמה שנפטרה ממחלת הסרטן בטרם עת. בגיל עשרים ילדה את בנה הבכור ישי יעקב .
הגר היא קצת נמוכה, עיני איילה מלוכסנות. שיער ארוך רך כמשי. פנים מאורכות.
לפני כעשרים שנה, היא גורשה מהקהילה החרדית סטאמר הקשוחה שכבודן של חלק מנשות האברכים נרמס.
קהילה זו מאמינה שעדיין מוקדם להגיד שהעם היהודי הגיע למולדתו. מדובר בכופרים של ממש כי עודנו שרוי בעומק החשכה של גלות עשו.
הגר הייתה בעלת דעות עצמאיות ויוצאות דופן. היא לבשה בגדים עם מחשוף בולט וכמה מחברי הקהילה העירו לה על אופן מלבושה הלא צנוע כמה וכמה פעמים. לבסוף נישואיה לא נשאו פרי .
היא נהגה בעליוניות כלפי נשים שהיו החברות שלה, כולן שנאו אותה ורצו לפגוע בה דרך ילדיה. היא מצאה את הדרך החוצה בגלל היותה דחויה חברתית. נידו אותה מהמפגשים החברתיים והתייחסו אל הגר כאילו היא לא שייכת למגזר.
הגר נולדה מוקדם יחסית מהצפוי ובילתה שעות רבות בפגיה. הוריה חששו מאוד לחייה והתבשרו שילדתם לא תאריך ימים עקב זיהום נדיר מסוג בלתי ידוע, הרופאים עשו כל מה שיכולתם כדי להציל את הגר.
הגר נולדה בחודש השישי, ההורים שלה פחדו שבתם חולה. הגר היא הבת השנייה בין ארבע בנות וארבעה בנים.
הגר מגיעה ממשפחה של שמונה נפשות. בבית של ההורים, הדיבור על השואה לא הושם על השולחן כנושא מרכזי כאוב. ההורים שלה סחבו איתם סיוטים מתמשכים, אביה זכר את מכות הרצח שהגרמנים חבטו בו.
אמה נזכרת איך היא לוקחה למחנה עבודה למשנהו, היא יצאה מעבדות לחירות. היא זכתה להקים בארץ משפחה לתפארת על אף גחלת העבר העקובה מדם.
להגר יש עשרה ילדים, והיא התגרשה מנועם בעלה הראשון בגיל שלושים ושמונה.
הגירושים התנהלו בין כותלי בית המשפט עקב חוסר יכולתו של נועם להתייחס לדמי המזונות של ילדיהם המשותפים.
המשפחה שלו ניהלה קרב מכוער ומביש על המשומרת של הנכדים האהובים שלהם. במשך ארבע שנים רצופות הגר לא ראתה את ילדיה בגלל שבעלה לא הרשה לה לראות אותם.
הגר אמדה את עצמה מול המראה הגדולה הלוך ושוב. היום זה יום חתונתו של בנה ישי יעקב, שצמח למול עיניה בבת אחת מבלי משים. לשמוח או להתעצב.
המבט אשתו הראשונה שלבעלה לא יוצא לה מהראש . היא כל הזמן נזכרה בה, ביום ובלילה.
משפט שנאמר נותר תקוע במוחה : " את לא תחלקי את בני הבכור עם בנך הגוי, או שתעשי כל מה שאני אומרת לך או שתגורשי בבושת פנים מהקהילה. את לא אשתו החוקית של נועם. את רק הסחבה שלו."
כך היא אמרה, שרי אשתו הראשונה של נועם.
אישוניה התכווצו במקומן. האם המקום שלה השתנה לאחר שגורשה מהקהילה?
היום היא אישה ללא שם, ללא עבר. בלי עתיד.
אישה שחייבת להילחם על מקומה מחוץ לחברה החרדית.
אישה שמוכרחה להמשיך הלאה מבלי לכאוב על העבר שהותירה מאחור.
הגר נשבעה שכל עוד היא חיה. היא לא תכניס אף גבר לחייה.
היא לבשה את החיוך הזוהר שלה. היא קבעה שהחל מהיום והלאה היא לא תזיל שום דמעה.
שום כאב שבעולם לא יזיז אותה מלהתחיל פרק חדש בחייה לאחר הפרשה הכאובה שבגינה חוותה על בשרה, היא חשה פגועה ומתוסכלת בגלל עוול בלתי נסלח.
היא הייתה בטוחה שאכן היא הייתה מוזמנת. היא הייתה זורחת מאושר ומגאווה אם ישי יעקב היה עושה את דרכו אל ביתה.
היא הייתה מקבלת אותו ואת כלתה לעתיד בסבר פנים יפות. אבל אז המציאות גרמה לה לראות את פני הדברים נכוחה.
למרות שזיכרונותיה של הגר רווים בצער עמוק על מה שקרה עקב סילוקה מהחברה החרדית, חבריה וחברותיה אינם רואים בעין יפה את עניין החזרה בשאלה שהגר חוותה לאחר שהתקשתה להבין למה בעלה הסתיר ממנה במהלך שנים על שבהיותו נשוי לה, הייתה לו אישה נוספת חוץ ממנה שלא ידעה כלל על קיומה עד כה.
הגר מאמינה שהבחירה החופשית קובעת , ולא להיות מקובעים ואטומים, החברה איננה דוגלת בשווין ובמתן זכויות האדם האזרחי הפשוט. המדיניות הפכה לדבר זמין וקל.
למרות שהיא בחרה בבנט מתוך אמונה שלמה שהוא יתן את הבטחותיו לבוחריו הנאמנים.
היא חושבת שהוא נכשל במטרה להפיל את בנימין נתניהו ולתפוס את מקום הכס המלכותי שאליו הוא השתייך.
בנט נבחר ברוב קולות למרות הכעס והתסכול שחשו חברי הקואליציה לשעבר, כלפי בנט שתחושה של בגידה וחוסר הגינות אפפה אותם לאחר שבנט המליך את עצמו לראש ממשאלת ישראל.
הגר ניצחה במשפט על המשמורת על ילדיה, וכעבור שנתיים תמימות הם עברו לחזקת טיפולה.
הניתוק המוחלט של משפחתה ממנה , הגורל הבלתי נמנע שהביא אותה עד לאן שהגיעה.
אחיה ואחיותיה הפנו לה גב והתעלמו ממנה, היא ניסתה להמשיך ליצור קשר ולהתקרב אליהם . על אף המרחק הרב שהקשה עליה להיפגש איתם ועם ילדיהם. מבחינתם, הגר היא דוגמה רעה עבור חינוך ילדיהם בדרך המקובלת והנכונה בשבילם.
הערב החשוב בחייה הגיע. מפלס ההתרגשות עלה. חששותיה לא ימנעו ממנה לבוא לחתונה כפי שהבטיחה.
היא החליפה את הבגדים שלה בבגדים חגיגיים, ועמדה ליד החלון בציפייה שישי יפתיע אותה ויבוא לקחת אותה עם המכונית שלו.
הפלאפון שלה צפצף , היא רצה אליו נרגשת. האם התשובה תהיה חיובית או שלילית? אי אפשר לדעת עם ישי יעקב. הכול יכול לקרות אתו.
הגר ציפתה לבשורות טובות ומשמחות, כאשר היא קראה את ההודעה בשנייה הראשונה.
פיה נפער בתדהמה גמורה. איך זה ייתכן? היא סירבה לקבל את תשובתו ומחקה את ההודעה.
מעניין מי השפיע עליו ומי אמר לו לא להזמין אותה לחתונתו? מי זה שאחראי לתופעת ההודעות הפוגעניות בנוסח כתיבתו של ישי יעקב?
היא התעמקה לחשוב מי ידו במעל, הרי ישי יעקב לא ישלח את ההודעה בעצמו, אלא אם מישהו גרם לו לשלוח אותה אל אימו.
היא חיכתה שבנה יבוא , עוד שעה ועוד דקה. יומיים שלמים. שבוע ארוך ומאכזב. היא ספרה את הימים בתקווה. עכשיו היא התייאשה מספיק.
מה יהיה עכשיו? איך היא לא מזומנת לחתונת בנה?
מה קרה בדרך? מתי היא הספיקה להרגיש מרוחקת כל כך מהאדם הכי קרוב אליה בעולם?
הגר פשטה את בגדיה והלכה לישון. לא לפני שצחצחה שיניים ושטפה את הפה במטבח מאחר והשירותים היו סתומים.
לאחר כשבועיים לאחר החתונה. ישי יעקב לא ענה לשיחותיה . היה נראה לה כאילו הוא מתעלם בכוונה בגלל שכלתה הנוכחית רוצה להרחיק ביניהם.
" היי אימא. אני לא רוצה לראות אותך קרוב לאשתי. יש לך כוונות טובות אבל לא כלפיי. אשתי לא רצתה להתכבד בנוכחותך עקב יציאתך מהדת , עבורנו ועבורך הקשר הוא בלתי אפשרי." כתב לה ישי יעקב בהודעת טקסט.
היחסים ביניהם עלו על שרטון , האבא לא תמך בהגר וביקש ממנה לכבד את בקשת בנם.
הגר השתדלה לשמור על פרופיל נמוך כל עוד נישואיו עם רחל הודיה לא יפגעו. בעיני נועם, השידוך הושלם.
לדעת רחל הודיה, להגר לא היה מקום ראוי בחייהם , כל שכן לא בביתם.
הגר החליטה להתרחק מהזוג הנשוי שבצילו אין לה סיכוי להתחלק עם מישהו. ישי יעקב ישר איתה קו ברור ואסור לה להתחיל לבדוק את הגבולות של בנה .
למרות שכואב להגר בתוך הלב שרחל הודיה נכנסת לעניינים אישיים לא לה, ומנסה לסכסך בין שניהם. לא מובן מצדה השנאה הבלתי נתפסת של כלתה.
היא מצאה את עצמה בין הפטיש לסדן. היא לא יכלה להופיע בביקורים משפחתיים רגילים ולהגיד: " באתי לבקר אתכם, הגעתי בזמן הלא מתאים." כך היא הייתה אומרת ובורחת משם בבושה ובתחושת החמצה, תחושת כישלון מלאה כל תא ותא בגופה. היא ניסתה להימנע מרגשות אשם במהלך חייה.
היא הלכה למיטה מבלי להסתכל לרגע על הפלאפון שלה, היא הוציאה מהשקית את שני הספרים האחרונים של ג'וג'ו מויס . היא תקרא אותם מתי שהיא תמצא זמן מתאים לכך. היא כבר לא צעירה כפי שהייתה. השעון הביולוגי נקף בה . החיים קצרים מדי מכדי לכעוס על אחרים.
שתי נקישות עדינות נשמעו על הדלת . דופק ליבה גבר. היא הייתה במתח .
מחשבות חלפו במוחה במהירות. ישי יעקב, אני ממתינה לבואך כל יום, כל שעה עגולה היא בודקת אם נשלחה הודעה ממנו.
אך לא הגיעה שום אחת. היא המשיכה לחכות שהוא יופיע אפילו מתוך חלום .
תגובות (0)