פרקים 33 ו34-'מיוחדת' שני הפרקים האחרונים :)
ואני מוכנה! חשבתי לעצמי.
יצאתי לסלון ואמא ואבא עמדו שם מוכנים ליציאה לאנשהו.
"או ירדן אני ואבא הולכים לסידורים נחזור מחר בצוהוריים"
"מה? לאן?" שאלתי.
הם הסתכלו אחד על השנייה.
"סידורים" אמרה ושניהם יצאו..מוזר.
יצאתי ועליתי על מונית.
הגעתי לשם וראיתי את גיא,חברים שלו ואת רוני בכניסה.
"היי" חייכתי.
אמרתי לכולם שלום היו שם שלוש חברים של גיא-דן,רון וירון.
נכנסנו פנימה,היה שם מפוצץ!
ישבתי על הבר ודן ניגש אליי.
"היי" חייך.
"היי" חייכתי.
"קחי" הגיש לי כוסית.
"לא תודה"
"קחי אני פה אני לא ייתן לך לעשות שטויות"
"טוב..שיהיה" אמרתי ולקחתי מידו.
הוא חייך חיוך ערמומי אבל אני כבר לא שמתי לב לכלום,שתיתי עוד ועוד ועוד.
"בואי" משך אותי לאנשהו,ראיתי מסוחרר,הראש הסתובב לי.
-בוקר-
קמתי במיטה בתוך חדר קטן שלידי לא אחר מאשר….לא! אני…? פאק!!!
"בוקר טוב…" חייך.
"מה אי עושה פה?" שאלתי והבחנתי שאני לא עם הבגדים שלי,היה לי הנגאובר מטורף.
"היה כיף" חייך.
"מה..? מה אתה מחייך?! איפה אני?!"
"קצת מעליב שאת לא זוכרת כלום" אמר ועשה את עצמו נפגע.
"מה עשיתי?!"
"שכבנו,היה מדהים,פעם ראשונה?"
"חתיכת זבל!!! אתה פשוט…." דמעה זלגה לי.
"לא,כי בחיים לא הייתי מאמין שזאת פעם ראשונה.." קטע אותי.
נהיית אדומה מכעס! בכיתי מה לא בעצם?
"אתה פשוט…" העפתי לו סטירה מטורפת.
הוא הרים את ראשו הלחי שלו הייתה אדומה העפתי לו עוד אחת לקחתי את הבגדים שלי ורצתי משם.
"איפה אני?!?!" צעקתי תוך כדי בכי.
אני בגדתי בו… בדור,הוא לא יסלח לי בחיים! אני לא יסלח לעצמי בחיים,אני לא בתולה יותר..
עליתי על המונית הראשונה שראיתי.
"את בסדר?" שאל הנהג במבט מוזר.
"כן..אני.." התחלתי לבכות,הסתכלתי במראה והבנתי את פשר המבט,לא היה אכפת לי.
נזכרתי שכשדור בגד בי,אורן אמר לי שמה שהוא עשה זה מוצדק,הוא שתה ולא שם לב למה שקורה מסביבו וקם עם מישהי במיטה,לא הבנתי אז את מה שהוא אמר,אבל עכשיו? אני מבינה את זה,רק דבר אחד במה שהוא אמר נראה ל לא נכון,זה לא מוצדק,זה לא היה צריך לקרות,אני סתומה,הוא לקח לי את הבתולים,בגדתי באהבת חיי ואני סתומה!
"היי! את יורדת?" צעק הנהג והעיר אותי ממחשבותיי.
"כן..סליחה." אמרתי והגשתי לו את כל הכסף שהיה לי.
"זה לא מספיק"
"אין לי יותר" נאנחתי.
"מה קרה לך ילדה?"
"מה…?"
"מה קרה לך? אל תפגעי אבל את לא נראת במיטבך,ואין לך כסף."
"סוג של…נאנסתי?" אמרתי מהוססת,זה נחשב אונס?
עיניו נפערו.
"את…זה בסדר רדי"אמר
"מה?"
"רדי ותגישי תלונה"
"תודה! " אמרתי ירדתי מהמונית ונכנסתי הביתה,הוא היה ריק.
עליתי לחדר ונכנסתי למקלחת,לא הפסקתי לבכות,זה הייתה מקלחת דמעות.
יצאתי התלבשתי והלכתי לדור.. זה הזמן לספר לו.
דפקתי בדלת,הוא פתח לי.
"אהבה שלי" נישק אותי,הרגשתי מגעיל עם עצמי שאני עושה לו את זה,שעשיתי לו את זה.
"אני צריכה להגיד לך משהו.."
"הכל בסדר?" שאל.
"אני בגדתי בך…."
-פרק 34-
"את מה?"
"אני כל כך….."
"ירדן את ….תספרי לי.."
"מה?
"תסבירי לי מה קרה…כל פרט ופרט" אמר ישירות.
בלעתי רוק.
"אז רוני,היא אמרה לי לבוא למועדון עם חבר שלה וחברים שלו…"נעצרתי והסתכלתי עליו הוא עשה לי מבט של תמשיכי "ואז ישבתי על הבר ואחד מהחברים שלו..דן,הוא נתן לי לשתות,בהתחלה אמרתי לו שאני לא רוצה אבל הוא אמר שהוא לא ייתן לי לעשות שטויות אז שתיתי והוא נתן לי עוד אז שתיתי עוד ועוד ועוד והייתי מסוחררת וקמתי בבית שלו…במיטה שלו "
ישר הפרצוף שלו הפך מכועס למודאג
"הוא..אנס אותך?"
"אם תקרא לזה ככה"
"את בסדר? הוא הכאיב לך?"
"לא..אני בסדר,פשוט קצת…כלום אני בסדר"
"איך קוראים לו אמרת?"
"ד….דן"
"בן זונה!" הוא התחיל לבעוט בכל דבר בבית.
"די דור תרגע!" תפסתי בידו.
"אני יהרוג אותו!!!!" צרח.
"עזוב..בוא נלך למשטרה"
"מה הם יעשו?!"
הוא צדק..הם לא יעשו לו כלום.
"דור עזוב את זה."
"איך סמכת עליו?! איך שתית?!"
"דור אני מצטערת…אתה צודק אבל…"
"לא אבל! אני לא קולט איך את…" קטע אותי.
"אל תקטע אותי! דור אתה עשית בדיוק אותו דבר! "
הוא נרגע קצת.
"את…שכבת איתו…?" שאל
"אני לא זוכרת אבל… אני חושבת ש..שהוא ל..ק..ח לי…את הבת…ת..ול..ים" אמרתי ובכל אות שהוצאתי מהפה הבכי התגבר.
"ששששששש" הוא חיבק אותי.
"אני מצטערת…אני כל כך מצטערת.."
"שש זה בסדר" ליטף את ראשי…. זה בסדר"
-כעבור 6 שנים-
היום אני בת 22 עברו 6 שנים מאז שהייתי בת 17 מאז כל הדרמות והשטויות,שירתתי בצבא,הייתי מדסי"ת מה עם דור? לא אנחנו לא ביחד,בצבא השבתות והחופשות לא הסתדר לנו,בקושי ראינו אחת תא השנייה זה גרם למרחק מטורף בנינו וזה נגמר.
מאז היו לי אחת או שתיים מערכות יחסים רציניות אבל הרוב לא היו יותר מחודש,אהבה כמוש ל דור לא מצאתי אף פעם,אני מחפשת מישהו שייתן לי את אותה תחושה כמו שהוא נתן לי,החום,האהבה.
-חזרה לסיפור-
היום יש לסבתא שלי אזכרה בשבע,חשבתי לעצמי.
עוד חצי שעה!
מהר התלבשתי והלכתי לבית הקברות,ראיתי שם את אמא של דור.. מה היא עושה פה.
"ציפורה?"
"ירדן?"
"מה את עושה פה?"
"אני באתי לבקר אותו"
"את מי?"
"דור"
"מה????"
"הוא נהרג בתאונת דרכים שנה שעברה,הדבר האחרון שהוא ביקש היה אותך המילה האחרונה שהוא הוציא הייתה…ירדן"
הדמעות החלו לזלוג
עמדתי שם מול הקבר של דור…הבן אשדם הראשון שלימד אותי מה זה אהבה,זה שלא מצאתי אהבה כמו שלו בשום מקום,מול הקבר של אהבת חיי,שאני לא אראה יותר.."
תגובות (7)
דבר ראשון.. את כותבת ממש יפה
והסיפור מושלם!
התחלתי לכתוב אתמול אני אשמח עם תכנסי ותגיבי :)
וואי מושלםםםםם
את כותבת מושלם זה נכון אבל… למה? זה סוף כל כך עצוב……. למה?
ואיי איזה סוף עצוב ..אבל זה היה סיפור מדהים מדהים!!
אומיגאד…
זה ממש עצוב :(
אבל יפה!!
אני מתה על הכיתה שלך!!
סיפור פשוט מושלםםםם
לא פייר עדיף סוף קיטצי מיזהההה
למה?!
זה כל כך עצוב…. :'(