פרידה מושכת אהבה – פרק 1 ❤

~כעבור 6 שנים~
נקודת מבט רותם:
״רותם ! בואי, אסור לאחר !״ שמעתי את אימי צועקת. סיימתי לאסוף את שיערי השחור והבטתי במראה הגדולה בפעם האחרונה. מולי השתקפה נערה בת 17, שיערה השחור אסוף בקוקו רופף ובעינייה החומות שוב הופיע אותו הניצוץ. אפה סולד ושפתיה מלאות ועבות. התבגרתי, גדלתי והשתנתי מאז שעברנו לאמריקה. לא ראיתי כבר את ג׳ייק ומשפחתו 6 שנים !
אך עדיין שמרנו על קשר, בפלאפון, בסקייפ, בפייסבוק ובכל מקום אחר אפשרי. נשארנו חברים טובים, אך לא כמו פעם. אבל הכל עומד להשתנות, כי היום אנחנו חוזרים לישראל.

*****

נכנסתי למכונית הלבנה שלנו וחגרתי חגורה. המכונית התעוררה בשאגה והתחלנו בנסיעה.
״אתן מתרגשות לחזור לישראל ?״ שאלה אימי, נועה. שיערה החום גלש ברכות על גבה ועינייה החומות נצצו. היא נראית טוב יחסית למישהי בת 37…
״מאוד !״ אמרה שני וחייכה חיוך גדול. שיערה החום גולש (בגלל שרצתה לעשות החלקה) היה אסוף בגולגול על ראשה ועינייה החומות, כמו של אימי ושלי, נצצו.
״את באמת רוצה לעזוב את כל החיים שלך ולחזור לישראל ?״ שאל אבי בהתפלאות. שיערו השחור שירשרתי ממנו, היה קצוץ. ובעיניו הירוקות אפורות היה מעט עצב. אבי שמח מאוד מהחזרה שלנו לישראל, אך מתבאס כי הוא צריך לעזוב את כל החיים שלו. פה. באמריקה.
״לא כל כך… אבל אני מתגעגעת לכל החברות שלי בישראל !״ אמרה בצהלה והניחה את ראשה על החלון.

*****

הגענו לשדה תעופה, מקום ענק ! נו ברור, אמריקה…
״דיוטי פרי !״ צעקנו אני ושני ביחד וגיחכנו.
״בואו…״ אמרה אימי והתקדמנו כולנו לדיוטי פרי הענק, כשאבי מלמל מילים מיואשות.

״חייב לחזור לכאן שוב !״ אמרתי בהתרגשות כשיצאנו מהדיוטי פרי הענק.
״שוב ?! אני חושב שיהיה לי עיכול בכרטיס אשראי בגלל שלושיתיכן !״ אמר אבי בהתייאשות כשהוא סוחב 7 שקיות עמוסות בבשמים, קרמים, אודמים, מייקאפים, מסקרות…
״נכון בנות יה… רגע.. מה אמרת ? שלושתינו ?!״ שאלה אימי בהתפלאות משולבת בעצבים והביטה באבי במבט נוזף. כמו שמביטים בילד שעשה משהו אסור. היא שילבה את ידיה והרימה מעט את אפה בהתנשאות והתקדמה מעט קדימה, גורמת לי ולשני לפרוץ בצחוק מתגלגל. לאחר שהייתה כמה צעדים מאיתנו היא נעצרה וחיכתה לנו. הגענו לקצב שלה והמשכנו ללכת.
״משוגעת…״ מלמל אבי והגניב לה נשיקה קטנה.
״איכ, ימגעילים !״ אמרה שני וגרמה לי לצחקק.
״צדיקה קטנה, גם כשאת תיהיה נשואה תתנשקי עם בעלך…״ אמרתי ופרעתי את שיערה החום חלק. היא החליטה לפזר אותו לפני שנכנסנו לשדה תעופה, למקרה שתיתקל ב – בנים חתיכים…
שלושתינו פרצנו בצחוק חוץ משני שעשתה פרצוף חמוץ. הגענו למטוס והנחנו את כל השקיות המרובות במזוודות הגדולות והשחורות.
״טיסה 45863 יוצאת בעוד 10 דקות, אני חוזרת טיסה 458…״ נשמע קול מהדהד ברחבי שדה התעופה הגדול.
״קדימה !״ אמרה אימי בחיוך מתרגש ועלינו למטוס הגדול, מטוס אל – על.

*****

המטוס נחת, ירדנו ממנו, מטוס אל על. כמה התגעגעתי לשפה הזאת. ברוך השם לא רכשתי מבטא, אז אני לא נשמעת אמריקאית…
עברנו כמה בדיקות ביטחוניות בכניסה לשדה תעופה. לפני שעלינו למטוס, שמעתי מאימי שסבא וסבתא משני הצדדים, דודים, דודות, בני ובנות דודים, חברים וחברות, משפחת אריסון, והכי חשוב – ג׳ייק. כולם נמצאים שם. מחכים לבואנו. אחרי פאקינג 6 שנים אני הולכת לראות את ג׳ייק. רק לאחר שעזבנו, הבנתי. הבנתי שיש לי רגשות אליו, אני לא יודעת מה, אם אני אוהבת אותו או מחבבת, אבל עכשיו יהיה לי את כל החיים לגלות…
עברנו את כל הבדיקות הביטחוניות וחיכנו במסוע, שיגיעו כל המזוודות המרובות שלנו.
החזקתי בידיי שתיי מזוודות שחורות גדולות. הוריי לקחו כל אחד שתיים וגם אחותי. גררנו אותם אל הכניסה, ועוד 3 עובדים, עזרו לנו לסחוב את המזוודות.
ואוו, אני כל כך מתרגשת ! כמה זמן לא ראיתי את כולם. מעניין איך הם נראים. מעניין איך ג׳ייק נראה. הוא בן 17, לא אותו ילד ביישן שהיה בגיל 11. שמתי לב שהוא השתנה, כשדיברנו דיבורו היה שונה. שהתכתבנו, הוא כתב עם יותר סמיילים ושפה יותר ״ערסית״. בפעם האחרונה שראיתי אותו בסקייפ היה לפני שנה.. פרצו לו לסקייפ אז הוא לא רצה לפתוח חדש…
מרחוק, ראיתי את כולם מתבוננים בנו. כולם ישר רצו לחבק אותנו. סבתא וסבא – משני הצדדים. דודים ודודות. חברות ! לא חשבתי שהן יבואו בכלל ! החברות הכי טובות בעולם. חיבקתי את לירון, חברתי הטובה ביותר. הדמעות כבר זרמו, שוטפות את פניי. שיערה החום ארך והגיע עד הטוסיק שלה. פניה כל כך התבגרו. בעיניה החומות נשאר את אותו הניצוץ שתמיד היה.
״גל !״ צרחתי והתנתקתי מלירון וקפצתי על גל בחיבוק. בגיל 11 הינו שלישייה. תמיד היינו ביחד, עד שעזבתי. אבל עד היום שמרנו על קשר…
שיערה החום שתמיד היה ארוך היה קצר (קרה) חלק. עיני העגל שלה היו חומות בוהקות. בידיוק כמו שיערה הבוהק.
אחרי כל החיבוקים, הנשיקות עם סבתות ודודים… יצאנו מהשדה תעופה ונכנסנו למכונית של משפחת אריסון. ג׳יפ ענק. התבאסתי, כי לא ראיתי את ג׳ייק שם. אולי הוא שכח ממני ?
נאנחתי והתיישבתי במושב הכי אחורי, לבד. עצמתי את עיניי, נזכרת ברגעים של שנינו לבד.

~פלאשבק~

״רותם ! תפסי !״ צעק ג׳ייק וזרק לכיווני כדור כחול כהה. תפסתי את הכדור בין ידיי ומסרתי אותו חזרה לג׳ייק.
״רותם !״ שמעתי קולה מאחורי והסתובבתי. ראיתי את חברתי לירון מטיילת עם משפחתה. היא נופפה לי לשלום ונופפתי לה חזרה. לפתע הרגשתי משהו חם וכואב פוגע בלחי שלי.
״איייי !״ צרחתי ונפלתי על הריצפה. תפסתי חזק בלחי ושלי ובכיתי.
״סליחה״ שמעתי את קולו של ג׳ייק. ״בואי״ אמר והושיט את ידו הקטנה. תפסתי בידו והוא גרר אותי לביתו.
״מה קרה ?!״ קפצה אימי ממקומה ברגע שנכנסנו חזרה לבית שלו. היא ישר הרימה אותי מהריצפה והניחה אותי על השיש. אמא של ג׳ייק (ענבר), מיהרה להביא כל מיני דברים נגד זיהום ומחלות.
״הלחי שלך ממש נפוחה ואדומה איך זה קרה ?״ שאלה אימי בקול מודאג. העברתי את אצבעי על הלחי שלי והרגשתי משהו חם מטפטף על ידי. דם.
הבכי שלי חזר לעיניי ואימי חיבקה אותי בחוזקה.
״היי, לא קרה כלום, זאת רק שריטה קטנה״ לחשה ונשקה לראשי הקטן.
״מתוק שלי, מה קרה לה ?״ שאלה ענבר את ג׳ייק והוא השפיל מבטו.
״שיחקנו מסירות, ואז מישהי קראה לה והיא הסתובבה ולא שמתי לב ופגעתי לה בפרצוף…״ מלמל בשקט. ״סליחה…״ הוסיף בעצב.
״זה בסדר״ לחשתי בחיוך קטן.
״בפעם הבאה תזהר, טוב ?״ שאלה אימו וחייכה אליו חיוך מתוק. הוא הנהן וחיבק אותה חזק. הוא עלה על השיש והתיישב לידי. הוא העביר את אצבעו על לחי שמאל שלי.
״סליחה״ לחש שוב. הנהנתי אליו וחיבקתי אותו חזק. הוא נשק ללחי שמאל שלי וחייך חיוך לבן וישר. גורם ללחיי להיות יותר אדומות ממה שהן…

~סוף פלאשבק~

נאנחתי וזזתי מעט במקומי.
״איפה ג׳ייק ?״ שאלתי את אימו שדיברה בלהיטות עם אימי.
״הוא לומד לבגרות מתוקה, מחר תפגשו בבית הספר, טוב ?״ שאלה בחיוך מתוק. הנהנתי והדלקתי את הגאלקסי 4 הלבן שלי. חיברתי את האוזניות הלבנות ושמעתי שירים…