פרוייקט חלומות הם ספרים חלק 1- אהבה היא לא סתם!

היום הראשון שלנו בהוליווד. אני וחברתי הטובה עברנו את האודישן לסדרה המפורסמת ביותר בעולם, "ניצוצות בברוקלין". עלינו לדבר אך ורק באנגלית, מזל שאנחנו מבינות אנגלית. הגענו לאולם הצילום. הדמות שלי, סיינה, מצטרפת לסדרה כשהיא נמצאת ללא הכרה במיכל מיוחד. סיינה מאוהבת בנער בגילה, ששמו בריאן. "and… action!" צעק הבמאי. התחילו לצלם. נטשה, רוני ובריאן התקרבו למיכל. "who is this girl?" אמרה רוני. נטשה אמרה: "let's not wait and blow up this thing!" היא פוצצה את המיכל. נפלתי על הרצפה כמתוכנן. בריאן הרים אותי ואמר: "she's kinda pretty.." ואז התעוררתי והעפתי אותו ממני. שאלתי: "who are you?!" בריאן קם מהרצפה ואמר: "i can't say if you won't." נאנחתי. הצגתי את עצמי: "I am Siena. Now tell me who you are!" הוא אמר: "I am Brian." חייכתי. "i'm roni. this girl is natasha." אמרה רוני. צחקתי. ואז: "oh! i forgot! daniel, where are you?" צעקתי. רצתי בין המיכלים הריקים. דניאל, היא בעצם החברה הטובה שלי. "can you help me…." אמרתי, בריאן קטע אותי: "Do not complete the sentence. We blow this thing!" המיכל התפוצץ. דניאל נפלה מהמיכל. "daniel! daniel, can you hear me?" שאלתי אותה. אחרי כמה ניעורים, פשוט העפתי לה כאפה. היא התעוררה והביטה סביב. היא אמרה: "can you next time wake me up gently?" הנהנתי. אמרתי לה: "i'm just happy that you are alive!" וחיבקתי אותה. התחלתי לספר: "dr. blossom was our dr. he told us to go here, then i remember i couldn't see something and i woke up now." אחרי שהצילומים נגמרו, בסצנה שהדמות שלי, סיינה, נלחמת לבדה מול דוקטור בלוסום. הגיעו סלינה גומז וג'סטין ביבר יחד. הם אמורים להצטלם לתוכנית הבאה. החברה הטובה שלי העריצה את ג'סטין עד מאוד. "so, are you guys still together?" שאלה אותם חברתי הטובה. משכתי אותה אחורה ואמרתי לה: "לא שואלים דברים כאלה!" "no. i hate you!" אמרה סלינה לג'סטין. היא ברחה מהתחקורים שלנו. ג'סטין אמר לחברתי הטובה: "so, she don't wanna be my gf. so, you wanna apply this job?" הופתעתי. היא אמרה בהתרגשות: "yes!!!" הם התחבקו. "does someone have a paper bag?" שאלתי והלכתי מהמקום. מי שקיבל אותנו לסדרה סידר לנו לגור בדירה אחת. לבדנו…. למרות שאנחנו רק בנות 13. הלכתי ברגל לדירה, חברתי השיגה אותי. "אל תלכי ברגל, ג'סטין מסדר לנו נסיעה בלימוזינה." היא אמרה. היא בהוליווד רק יום אחד וכבר היא משיגה לעצמה חבר. התיישבתי ליד החלון. משהו נראה לי מסריח פה. וזה לא רק מי הקולון של ג'סטין. חייכתי חיוך מזוייף. אחרי שבוע של עבודה קשה מאוד, הוזמנו אני וחברתי לאירוע קטן שג'סטין עושה. כשהגענו, הודהמנו. "וואו." זה כל מה שהיה לי להגיד. אם זה אירוע קטן, הטיטאניק הייתה "רק תאונה". ג'סטין כל השבוע הציק לי, הוא לא עזב אותי, הוא שאל אותי שאלות בכמויות. "אני צריך לדבר איתך." אמר ג'סטין. הלכתי איתו למרפסת. הוא נישק אותי. "עזוב אותי, משוגע!" אמרתי לו והדפתי אותו. "אותך אני אוהב.."