פרוורי הפלסטיק פרק 18

פרק 18:

*אוליבר*
"תירגע", אוליבר ניגש בצעדים איטיים לבחור עם האקדח. הבחור ניראה מפוחד, כאילו נאלץ לעשות זאת בלית ברירה. על פניו ניראה דוק זיעה, עיניו התרוצצו בחוריהן וידו האוחזת באקדח רעדה מעט.
"למה שלא תעזוב אותה וכולנו", החווה בידו אוליבר לעבר התלמידים, "נשב כאן ולא נזוז, רק תן לה ללכת אוקיי?"
"אתה לא מבין!", הזדעק הבחור, "אני לא רוצה לעשות את זה"
אוליבר דיכא את הדחף לרוץ אל הבחור ולעטוף את לורן בזרועותיו, לנגב את דמעותיה ולקחת אותה הביתה, אך החשש שתיפגע מהאקדח גבר עליו.
"אז תשחרר אותי", לחשה לורן, "תשחרר אותי"
"תשתקי!", צעק והצמיד את אקדחו לרקתה.
רגליה של לורן פקו ואילולא הבחור היה אוחז בה הייתה נופלת על הרצפה.
"זה בסדר לורן", אמר אוליבר, "את תהיי בסדר".
כל התלמידים בהו בנעשה באימה, חלקם החלו לבכות, חלקם רעדו. הוא הבחין הקאסי מתקדמת קדימה אך לא ייחס לה כל חשיבות.
"אחי למה אתה עושה את זה?", ניק התקדם לעברו של אוליבר, גם הוא בצעדים איטיים.
"לא עינייך ילד", לחש הבחור.
ניק הרהר לרגע, חושב אם עליו להגיד את מה שעלה במוחו.
"החברים שלך, הם גונבים את הכספת נכון? ואתה מוודא שלא נצא החוצה", הכריז ניק.
"אתה חכם אה?", גיחך הגבר, "הבעיה היחידה ששמת גם את עצמך בסכנה עכשיו, אותך ואת כל החברים הקטנים שלך"
"שיט", מלמל ניק, שידע בידיוק למה הוא מתכוון. כולם יודעים, כולם מתים.
"אתה יודע מה?פשוט תשחרר אותה ואתה תשמור על הדלת ותוודא שאנחנו לא יוצאים, מה אתה אומר?", הציע אוליבר כפשרה.
"אני ישחרר אותה בתמורה לאחד אחר מכם", הוא הצביע עם האקדח לכיוונם של אוליבר וניק.
"אוקיי, נתחיל בזה שתיתן לה ללכת", אוליבר התקדם לעבר הבחור על מנת להחליף את לורן.
לפתע נשמעה יריה. כולם צרחו, הבחור צנח על ברכיו ממלמל דברים לא ברורים.
אוליבר רץ לעברה של לורן שצנחה על הרצפה, "לורן!!", הוא הניח את ראשה על ברכיו.
ניק רץ אל הבחור ולקח ממנו את האקדח – הבחור לא נאבק בכלל- "צאו מכאן! כולכם!", צעק לעבר התלמידים וצפה בהם מסתערים החוצה.
"זה בסדר", לחש אוליבר, ידיו מכסות את בטנה של לורן, לוחצות עליה לעצור את הדם.
"ניק תתקשר לאמבולנס!", זעק אוליבר, דמעות זולגות על לחייו. הוא צפה בניק משוחח בטלפון ואז רץ לעברם.
"זה כואב", לחשה לורן, קולה מחרר מעט.
"אני מצטער!", צעק הבחור, "לא היתכוונתי הכדור נפלט.. אני לא התכוונתי לירות באף אחד!"
"שתוק!", זעם אוליבר, "תירגעי, האמבולנס בדרך", הוא רכן לעברה נושק על מצחה המכוסה זיעה.
"רק למקרה..", גימגמה לורן, "רק למקרה שאני.. אני אוהבת אותך"
"לא, לא, לא, אל תיפרדי ממני לורן, את תצאי מזה שמעת? רק תישארי ערה"
על שמלתה הלבנה התנוסס כתם גדול אדום שהמשיך להתרחב. ידיו של אוליבר, מגואלות בדמה, אך נאבקות לעצור את הזרם.
לאחר מספר דקות הוא שמע סירנה של אמבולנס.
"עשיתי את זה רק בשביל קאסי..", קולה נשמע חסר חיים והצבע אזל מלחייה.
באותו רגע נפרצו הדלתות ופרמדיקים העלו אותה על אלונקה.
"את תהיי בסדר, אני מבטיח", אמר ונשק לשפתיה.