פראים | פרולוג .

אני וכל משפחתי התיישבנו מסביב לשולחן ואכלנו ארוחת ערב , כמו כל יום רגיל .
אחותי סיפרה לכולנו שהתקבלה לאוניברסיטת ניו יורק , והורינו התרגשו כל כך ..
הם אף פעם לא רצו שנמשיך את המורשת ונגדל להיות פראים .
לפתע נפתחה הדלת ללא שום התראה והורי כבר ניחשו מי זה .
\" דילן רוצי לארון בחדר ארונות ואת בריטני תישארי פה \" אמי אמרה וכולנו מהר קמנו מהשולחן .
רצתי מהר לקומה העליונה וננעלתי בארון , כמו שאמי אמרה.
ליבי דפק בחוזקה , הייתי קרה אך הזעתי ללא הפסקה.
שמעתי כמה צרחות וכמה ויכוחים מלמטה ונלחצתי עוד יותר.. רציתי לצאת ולהשתמש בכוחות .. אבל הורי תמיד אמרו לנו שאף פעם לא להשתמש בכוחות .
כעבור כמה דקות שרר שקט בבית .. שקט מבחיל .
שמעתי טריקת דלת חזקה ורצתי במהירות למטה .. וזה היה מראה טראומטי שאזכור כל חיי.
שתי הורי שכבו חסרי הכרה ומלאים דם על הרצפה .. ואחותי ? כל מה שנשאר ממנה זה הצמיד שלה.
ומאז הבטחתי לעצמי , שאני לא אחשוב פעמיים ופשוט אעשה את מה שעולה לי בראש.