פעם שלישית גלידה -11- (אחרי איחור אופנתי שכזה חח)

החלטתי להמשיך את הסיפור שקראתי את התגובות,אני באמת מצטערת אם חיכיתן הרבה זמן לפרק..טוב אני לא אחפור אז יאללה!
אממ..באמת שהתגעגתי!! נראלי השוקו הזה באמת עשה לי משהו! אז אם הפרק לא משו תאשימו אותו!!
סתם סתם עכשיו באמתת..

***
כשהגעתי לחדר פשוט נשכבתי על המיטה וטמנתי את ראשי בכרית, איך לעזאזל הוא כול להיות כזה מפגר? הוא לא שם לב למה שאני מרגישה כלפיו?! או שהוא פשוט מתעלם מזה? אני חייבת לשכוח ממנו! צרחתי לתוך הכרית ונרדמתי שראשי מפוצץ ממחשבות.

למחרת נכנסתי לקפטריה בלי חשק לכלום לקחתי מגש ועליו בבקבוק מים בודד והתיישבתי בשולחן פנוי, הייתי עסוקה בלנסות לפתוח את הפקק הארור שמגש מלא באוכל הוטח על השולחן, " צריכה עזרה?" נשמע קול מגחך מעליי, בלי להרים את עיני זיהיתי את קולו של לוק " זה בסדר, אני מסתדרת" מלמלתי ועזבתי את הבקבוק המסכן לנפשו.
" נראה שמישהי קמה היום על הצד הלא טוב של המיטה," אמר לוק בשעשוע והביט בי עם עיניו האפורות " אז לא כדאי לך לעצבן את המישהי הזאת." הרמתי לבסוף את עיניי, " ואם אני אשאל את המישהי הזאת מה מציק לה, מה הסיכוי שאני אקבל תשובה?"
" כנראה שאפסיים"
" אולי בכל זאת? המישהי הזאת הרבה יותר יפה כשהיא מחייכת,"
התעמקתי בעיניו הן היו מהממות, בכלל, לוק היה בחור נאה, פניו היו גבריות והייתה לו מסת שרירים לא קטנה בכלל למעשה.
" סתם עבר עליי יום חרא"
הוא הביט בי, יכולתי לראות שהוא לא קונה את זה, הייתה שתיקה לרגע " אז הרשי לי להזמין אותך למקום נחמד הלילה אוקיי?" אמר לבסוף וחייך חיוך שחושף טור שיניים לבנות וישרות, מזווית עיניי יכולתי להבחין בליאם שעבר מול שולחני, עיניו פגשו את עיניי לשניות מועטות כמעט שטבעתי בהן שנזכרתי ביום שאתמול על המריבה, הסבתי את עיניי ללוק " אוקיי" אמרתי לבסוף בחיוך קטן.
" מעולה," אמר לוק " תהיי מוכנה בשמונה יוצאים" התרומם לקח את הבקבוק שנח לו בצד ובסיבוב קטן שלא לקח לו מאמץ בכלל פתח אותו והגיש לי עם חיוך קטן ויצא מהקפטריה.

אם תחילת היום עבר עלי חרא אני לא יודעת איך לתאר את המשך היום, איימי לא הפסיקה לברבר לי בשכל שיש איזה חתיך הורס בשנה השלישית ושמה הסיכוי שהוא ישים לב אליה, " איימי את מהממת, אני בטוחה שהוא ידלק עלייך" אמרתי " את חושבת?" שאלה עם מבט ספקני " 100 אחוז" אמרתי והתרוממתי מכיסאי שהשיעור נגמר.
וכמובן שהשטן מת עלי ולכן לפינוק היום היה לי ביולגיה, התיישבתי בכיסאי רחוק ככל שאיפשר לי הכיסא מליאם, שנינו שתקנו, כעסתי עליו כל כך! הוא היה פשוט מגעיל אתמול, לא שאני הייתי מלאך בהתגלמותו אבל בכל זאת..
" אז את יוצאת היום עם לוק?" שאל לפתע ליאם, משום מה התביישתי לענות לו כן אך התעשתי על עצמי במהירות ומילמלתי כן חפוז, " אה..אז תהנו" אמר בשקט והפנה את מבטו ממני, כל השיעור עבר בשקט ושנשמע הצילצול ליאם קם במהירות בלי להביט לשניה בפניי, יצאתי עצבנית מהכיתה, אני אראה לו מזה! היום זה הזדמנות ממש טובה לשכוח ממנו סוף סוף!