פעם ראשונה שהתאהבתי עונה 1 פרק 6

-נקודת המבט של דניאל- 
״אוחחח אין לי כוח לבצפר״ מלמלתי הולכת למטבח.
 
״טוב לפחות יש לך נהג שיסיעה אותך לבית ספר״ אמר רז בציניות.

״עאעאעאעא. ממתי אתה פה?״ שאלתי בבהלה

״ביומנו שרואים מישהו אומרים לו בוקר טוב בשימחה לא בבהלה. אז בוקר טוב גם לך!״ ענה 
שלחתי עליו חיוך ציני והוא החזיר 

״5 ימים וזהו, אני לא המשרת שלך יותר״ מלמל 

״כן כן שיהיה, תכין לי גם קרונפלקס״ ציוותי 

״׳כן כן שיהיה, תכין לי גם קרונפלקס׳ את יודעת, ביומנו גם נוהגים להגיד תודה״ 
אמר בעצבנות הולך לעבר המקרא להביא חלב. 

״בבקשה. ומי יודע מה עשיתי ;)״ קרצתי לעברו והוא גלגל עיניים 

״ח׳ברה, עם תמשיכו ככה מילה שלי, תהיו ה-זוג. חחחחחחחח״ צחק נתי. 

״תגיד רז?, יש׳ך בית?״ שאלתי בחוצפה 

״כן״ ענה 

״יופי, אז למה שלא תתנחל בבית שלך״ חייכתי חיוך ציני 

״יופי דניאל, מאוד בוגר =,=. יש לך דקה לאכול ואחרי זה יוצאים לבית ספר״ קבע 

״לפי מה שזכור לי אתה המשרת שלי, לא אני שלך״ רטנתי ״וממתי רז ירון, חושב על בצפר?״ הוספתי 

״תתפלאי״ ענה

״אתה לא תגיד לי מה לעשות -,-״ כעסתי. 
ווא גלגל עיניים 
—-
״אותך לא רואים הרבה״ רצתי לעבר לירון, אחותו של רז.

״כן הא?, את יודעת מחלות״ העיפה את שערה אחורה ״תגידי, אני מדמיינת או שהרגע רז, אחי הגדול והמטומטם, הסיעה אותך לבית ספר?״

״את יודעת, כמה התערבויות, משחקים, כאב, צרחות, איומים. והינה, הוא הפך למשרת שלי לכל חמשת הימים הקרובים ;)״ קרצתי לעברה 

״יואווו אני צריכה לראות את זה , רזזזזזז״ צרחה לעברו 

״כפרה עליך, למה לצרוח למה??״ שאל רז שבא לעיברינו 

״אתה?? משרת שלה?….. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אמא צריכה להיות סטנדפיאית חחחחחחחחחחחחחחחח״ צחקה 

״דניאל אירקה…״ התחיל להגיד 

״אני״ עניתי 

״דניאל״ התחיל להגיד שוב 
״עדיין אני״ עניתי 

״למה שלא תתני לי לגמור את המשפט? ><״ שאל 
״אה… זה מה שניסית לעשות??, שוט..״ ציוותי 
״דניאל אירקה, העסקים שלנו עדיין לא נסגרו״ אמר עצבני וברח.

״היי בנות, נחשו מה יש לי פה?״ שאלה שירה 
״שקית?״ שאלתי 
״אוכל״ שאלה לירון 

״שקית כן =,= אוכל לא פסיכופתית. קניתי לנו בגדים להיום בערב.״ אמרה בהתרגשות 

״וואו״ אני ולירון מלמלנו 
״מה יש היום בערב״ שאלתי

״מועדון חיים, מועדון״ אמרה שירה בהתרגשות 

״חושבת על מה שאני חושבת?״ שאלה לירון 
״ספירה עד שלוש ובורחים״ עניתי 
״1…2…3.. לברוח״ צרחתי וברחנו משירה 

-צילצול—-בכיתה—– 
-נקודת מבט של רז-

~״מתימטיקה, אין לי שכל לזה עכשיו ״~חשבתי

״רזזזזז!!!. מה התשובה של התרגיל הזה?״ שאלה בצעקה כי כמעט נרדמתי 

״אפס״ עניתי 

״כמוך״ צעקה עלי והמשיכה בשיעור 
-סוף השיעור- 

״טוב, כל התלמידים!!! להגיש לי את העבודות״ צעקה 

הגשתי לה דף אחד של עבודה. טוב מה אתם רוצים, אני עצלן!. 

״רז? זו לא עבודה!, זה זבל״ צרחה

״נכשל?״ שאלתי 

״תמיד בשאלה הזאת אתה צודק״ אמרה ׳בשמחה׳ 
״ונחש מה?״ שאלה 

״מה?״ שאלתי 

״אני שונאת אותך =,=״ ענתה 

״אני יודע״ אמרתי באדישות 

״יופי, עכשיו צא לי מהכיתה״ ציוותה. יצאתי, ממתי אני, רז ירון, מקשיב למה שאומרים לו??.

 אולי נתנאל צדק?, אולי באמת אני ודניאל נהיה בסוף ה-זוג?. אוחח רז תפסיק לדבר כמו כוסית!. 

״רז?״ שמעתי את קולו של נתנאל.