פסיכולוגיה ואהבה

רן ולינה מכירים מהתיכון, יותר נכון לומר שהם רואים כל יום אחד את השני בבית ספר אבל לא אומרים מילה.
רן הוא הבחור השווה של הבית ספר שכל הבחורות רוצות לגעת בו ובעיקר שהוא יגע בהן ולינה לא בדיוק מהבנות שאכפת להן מזה.
היא הבחורה השקטה שחוץ מהחברים לכיתה וכמה בודדים מבחוץ, אף אחד לא באמת רואה אותה ולמרות שבנים כמו רן בדרך כלל לא מעניינים אותה, העיניים שלו כל פעם מחדש ממיסות אותה בלי סיבה.
רן בנוסף להיותו כל מה שכבר ציינתי הוא גם שמיניסט מה שאומר שהוא תקוע במסיבות ובהכנות לסוף השנה ואילו לינה היא שביעיסטית ולכן היא בעיקר תקועה בבית לומדת לבחינות.
ככה עברה לה עוד שנה שלמה בלי לומר מילה אחד לשני ולמרות שלכל אחד מהם יש המון עיסוקים ושניהם השתנו מאוד השנה, הם עדיין ממשיכים בנפרד.
לינה הייתה בטוחה שהיא תשכח ממנו והיא באמת חשבה ככה במשך כמה שנים עד שיום אחד הכל השתנה.
בוקר אחד רן התעורר בבית החולים כשהוא לא מצליח להרגיש את הרגליים שלו ואז כמובן הבדיקות הרגילות של הרופאים ולא לאט הוא מתחיל להיזכר באירועי ליל אמש ולבסוף הוא נזכר בתאונה שעבר.
הוא קולט שאיבד את היכולת ללכת ונבהל מכל מה שאיבד ומכל מה שהוא לא הספיק לעשות ורצה, ההורים שלו נבהלים יותר מהעובדה ששום דבר לא מצליח לעודד אותו מאשר שהוא לא יחזור ללכת.
הוא שקוע כל כך עמוק בעצמו שלא מבין כשהרופאים אומרים לו שבעזרת המון פיזיותרפיה ואימונים הוא יחזור ללכת.
לינה היא סטודנטית בפקולטת הפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה ובעקבות מחקר אשר היא הגישה, נשלחה לבית החולים בשביל לבדוק את התיאוריה שלה בפעולה.
היא באה לבקר באופן קבוע פעמיים בשבוע, ביום ראשון וביום חמישי ובאחד מביקוריה ביום חמישי שומעת היא מהאחיות שמתרוצצות בבית החולים על גבר צעיר שאיבד את היכולת ללכת ובלי לחכות מתחילה לתחקר את האחיות ומגלה שאם יתחיל בטיפולים הוא יוכל לחזור ללכת.
היא מקבלת אישור מהרופא ונכנסת לחדר שלו.
למרות שפניו חבולות ברגע שהוא פותח את עיניו היא לא צריכה שיגידו לה איך קוראים לו כי את העיניים שלו היא לא שכחה אף פעם.
היא מבינה שרן נמצא במצב רע מאוד וחושבת על תירוץ מהיר מאוד של איך היא הגיעה לחדר שלו ואומרת לו שהיא באה לבדיקת הלב הקבועה שלה והוא מאמין לה.
היא הייתה הבן אדם האחרון שהוא ציפה לפגוש כאן ואיכשהו העובדה שהיא נכנסה לחדר שלו מחזירה לו את מאור עיניו.
היא מתחילה לבקר אותו באופן רצוף ומפעמיים בשבוע המספר עלה לחמישה ימים בשבוע, באחד מהביקורים שלה אצלו מגיע לבקר אותו אחד החברים היותר טובים שלו מימי התיכון שגם מכיר את לינה.
לינה משאירה את שניהם לבד ועוזבת את החדר שלו ושתי דקות אחרי שיצאה מהחדר זה היה ברור מאליו לחברו שלינה היא האחת, הוא מדבר עליה עם רן ורן תוך כדי שיחה מבין שהרגשות שלו כלפיה מימי התיכון חזרו ורק התעצמו.
אחרי הביקור של חברו הטוב הוא חושב שהדרך היחידה שלו לשמור את לינה קרוב אליו לעוד הרבה זמן זה להתחיל את הטיפולים.
בלי לשים לב בכלל לינה נהיית התמריץ שלו בשביל הכל, לקום בבוקר, להגיע לטיפולים ולהילחם בכאבים שלו וכשלינה רואה שהוא סוף סוף חוזר להיות הבחור שפעם ראתה במסדרונות היא מאושרת עד הגג.
יום אחד כעבור חודש ורן הולך כבר כמעט בלי כאבים הוא מחליט לצאת ולהסתובב בבית החולים ואז הוא רואה את לינה יושבת ומדברת עם הילדים שנמצאים שם והוא מרגיש קצת מוזר פתאום הוא שואל את אחת האחיות שנמצאות שם לגביה והיא מספרת לו אתת מה שאולי לינה העדיפה שלא ידע.
שעה אחר כך לינה מגיעה לחדר שלו ורואה אותו עומד ובאה לחבק אותו בגאווה והוא מרחיק אותה, היא מופתעת מהתגובה שלו ומנסה לראות על פניו תשובה לכך אבל כל מה שהיא רואה זה כעס.
הוא מחכה חצי דקה ואז הוא פורץ עליה ואומר לה איך היא יכלה לשקר לו ככה ולא לספר לו על המחקר שלה ועל כך שהוא היה עוד אוגר מעבדה שלה היא מבינה ישר במה מדובר ומנסה להסביר לו מה קרה באמת והוא מגרש אותה מהחדר והיא יוצאת בריצה מהחדר כשמעיניה זולגות הדמעות.
לא עברה שעה עד שהוא מבין שעשה את טעות חייו בכך שהוא גירש אותה ואז הוא פונה לרופא שיספר לו מה היה באמת וההוא שופך עליו את כל האמת.
יומיים אחר כך לינה אמורה להציג את התוצאות הסופיות של המחקר שלה לעיני כל באוניברסיטה אבל היא מתקשה מאוד לעלות על הבמה ולחייך כי כואב לה עדיין מכל מה שקרה בינה לבין רן.
היא מתחילה בהרצאה שלה ומנסה להיכנס לזה ואז כאחד מהמטופלים שהיא עבדה איתם עולה על הבמה רן ומפתיעה את כולם עם הסיפור שלו אבל בעיקר הוא מפתיעה עם ההופעה שלו כאן את לינה שלא יכלה להסתיר את הסומק על לחייה.
בסוף ההרצאה כל העולם עמד ומכה כפיים והדיקן בירך אותה בעבודה מצוינת ובציון הגבוה ביותר שאי פעם קיבלו תלמידי הפסיכולוגיה במחקרים הללו – 100.
היא יוצאת כעבור חצי שעה וממדה לכולם ואז היא רואה אותו עומד בחוץ לבד ומסתכל עליה בדיוק כמו פעם והיא יוצאת אליו.
היא מתחילה לבקש סליחה ולהגיד תודה אך הוא עוצר אותה ומתחיל לדבר בעצמו ואומר לה שהוא מודה לה על כל התמיכה שלה כל התקופה הזאת ועל כל החום והאהבה.
הוא מוסיף ואומר שהוא בחיים לא היה מסוגל להיפרד ממנה שוב פעם ושזאת הייתה טעות חייו כשצעק עליה שתצא מהחדר.
לבסוף הוא יורד על ברך והיא מוציא מהכיס שלו קופסא, הוא פותח אותה ובה נמצאת טבעת נישואין, לינה נמצאת בשוק מוחלט והוא מתחיל לומר שהוא לא צריף אף דייט ושהוא לא צריך שנה מגורים משותפים או לשכב איתה כדי לדעת שהיא האישה של חייו ותמיד הייתה ותהיה.
הוא מסתכל לה בעיניים ושוב פעם ממיס אותה ואז הוא שואל אותה: "לינה, התנשאי לי?" היא שתק שקה ועיכלה את כל מה שאמר לה ובלי להסס ועם המון דמעות בעיניים היא עונה לו "כן"!