פנמיית האהבה-פרק 40(:

רועי התקרב אלי וניגב את הדמעות שלי הוא היה כל כך קרוב שהיה באלי לנשק אותו..אבל לא יודעת למה.. משהו נרתע בו.
רועי:"אני מצטער.. זה היה לא לעניין" לא הבנתי מה יש לו אני רווקה מותר לי
אני:"כן… אתה צודק אני מצטערת" אמרתי והרגשתי מטופשת. רציתי אותו באמת שרציתי..
רועי:"טוב.. העיקר את פחות מדוכדכת ומרגישה יותר טוב" חייך אלי.
אני:"כן.." ניסיתי לחייך ויצא לי חיוך מאולץ. הוא ליווה אותי לחדר שלי ונתן לי נשיקה על הלחי. פתאום לא יודעת מה קרה לי. הרגשתי שאני מתאהבת בו, ושלא היה אף אחד מסביב לא רוי ולא בן.. נכנסתי לחדר וליאור ישבה וראתה טלוויזיה..
אני:"כבר תפסת צורה של טלווזיה.." צחקתי והבאתי לי משהו לשתות
ליאור:"מה…?" כיבתה את הטלווזיה והתיישבה
אני:"מה..? " ניסיתי להתחמק
ליאור:"נו אני יודעת מתי שקורה לך משהו.. שפכי הכל"
אני:"איך את תמיד יודעת שעובר עלי משהו.." חייכתי
ליאור:"כזאת אני.. קוסמת" אמרה וצחקה "נו ספרי ספרי"
אני:"רוי סיפר לי שהוא יוצא עם תמר מהכתה שלנו.. ובוא נגיד שדי נפגעתי מזה כי רק לפני יומיים הוא אמר שהוא אוהב אותי וכבר הוא יוצא עם מישהי. אז כאילו אין בעיה מבינה ומבליגה על זה. ואז ישבתי עם רועי והוא חיבק אותי ובוא נגיד שהרגשתי אליו די אהבה כזאת יותר מידיד והוא בא לנשק אותי והפסיק. הוא חשב שאני לא רוצה אותו.." אמרתי והתחלתי שוב להתאבס
ליאור:"אויי אמילי… לא נורא תביני שככה זה בנים הם חראות . עד שאת תצטרכי למצוא את האחד שלך שבאמת יאהב אותך וכנראה רוי הוא לא האחד.." אמרה.
אני:"צודקת.." ניסיתי להתעודד
ליאור:"יש דבר אחד שלא מובן לי פה"
אני:"מה?"
ליאור:"מה את עושה פה במקום להיות עכשיו בחדר של רועי ולהיות איתו?!"
אני:"את חושבת?"
ליאור:"אני בטוחה!! רוצי נוו"
אני:"מה הייתי עושה בלעדייך?"
ליאור:"כלום.. עכשיו רוצי" נתנה לי נשיקה בלחי ויצאתי מהחדר לכיוון החדר של רועי ניסיתי בדרך לחשוב על המילים שאני יגיד לו ואז בן קטע את מחשבותי.
בן:"היי..מה קורה?"
אני:"בסדר.." ניסיתי לזרז את השיחה
בן:"לאן את?" הסתקרן
אני:"מה זה אכפת לך?" הייתי לא רגועה כאילו אני הולכת להתפרץ עליו עכשיו
בן:"אמילי אולי די.. אני אוהב אותך ואני מצטער!! אני בחיים לא יעשה לך את זה יותר"
אני:"יקח לי זמן לסלוח לך ואני לא יודעת עם נחזור"
בן:"יואוו תודה!!" הרים אותי וחיבק "אני אוהב אותך ויתן לך את כל הזמן שאת צריכה" חייך נתתי לו נשיקה על הלחי והמשכתי לכיוון החדר של רועי נכנסתי בבום לחדר והוא ישב על המיטה עם רון. שהוא ראה אותי הוא קפץ..
אני:"היי.." התנשפתי.
רועי:"אמילי.. מה קורה?" קם מהמיטה לכיווני
רון:"טוב רועי שמחתי לעזור ביי.." חיבקה אותי ואותו ויצאה
רועי:"אממ.. רוצה לשתות?"
אני:"כן.." התיישבתי על המיטה והוא הביא לי קולה והתיישב לידי.
רועי:"תקשיבי אמילי אני יודע שמה שקרה היום בדשא היה לא לעניין.. אני מצטער"
אני:"אל תצטער עם אני לא מצטערת" התקרבתי אליו
רועי:"את בטוחה אמילי?"
אני:"למה אתה לא בטוח?" התרחקתי
רועי:"אני רוצה שאת תהיי בטוחה.. את בטוחה?"
אני:"אנחנו נמשיך לדבר בשאלות עוד המון זמן?" אמרתי ונישקתי אותו הייתי מופתעת מעצמי ומהיוזמה שלי שפעם ראשונה שאני אוהבת מישהו ויש לי אומץ להגיד לו את זה.
רועי:"אני אוהב אותך" חיבק אותי
אני:"גם אני" חייכתי נשארתי אצלו עוד קצת זמן ואז חזרתי לחדר והלכתי לישון.

כעבור חודשיים: