פנמיית האהבה- פרק 38(:

יצאתי וראיתי את בן. התעלמתי מימנו והמשכתי ללכת.
בן:"נו אמילי, חכי שניה מה הסיפור שלך?!" רדף אחרי,הלכתי יותר מהר והוא תפס ביד שלי
אני:"תעזוב אותי" אמרתי והדגשתי כל מילה
בן:"מה קרה? מה הקטע?"
אני:"מה הקטע?"
בן:"אני לא מבין מה קרה עליך.. הכל בסדר?"
אני:"הכל מצוין!!!" אמרתי בזילזול
בן:"אני לא מבין מה הבעיה?"
אני:"איך אתה לא מבין עם אתה הבעיה פה?"
בן:"אמילי זה קרה בטעות אני מצטער"
אני:"כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה..תחסוך מימני" אמרתי והלכתי. די אף אחד לא ישחק בי יותר בחיים!! הלכתי לחדר שלי ראיתי את ליאור יושבת עם אחותי הגדולה ניקול [אנחנו 3 אחיות,איב בת 20 היא לא גרה בארץ אז ככה שאני גם לא רואה אותה. ניקול שהיא גרה פה בת 24 גרה באילת עם חבר שלה]. מה היא עושה פה?
ליאור:"טוב אני יחכה בחוץ" אמרה
אני:"מה… מה את עושה פה?" די נבהלתי מימנה כי פעם אחרונה שדיברנו הייתה לפני שנה בערך.
ניקול:"באתי לקחת אותך…"
אני:"מה ? לאן?" נבהלתי
ניקול:"לקחת אותך איתי, להשלים על כל הזמן שאבד לנו את לא חושבת שמגיע לנו?" חייכה
אני:"מה.. אני לא מבינה את עזבת לפני שנה כי רבת עם ההורים ואני לא יודעת עם שמעת הם התגרשו ובגלל זה אני פה ונורא טוב לי פה. אז מה קרה פתאום?"
ניקול:"אני חושבת שמגיע לך מקום יותר טוב לגדול בו. את לא חושבת?"
אני:"אני חושבת.. אבל ניקול בניתי פה הכל… אני לא יכולה ככה סתם לקום וללכת.. זה קשה מדי"
ניקול:"ליאור גם תצטרף אלינו" ניסתה לשכנע אותי…
אני:"אני יכולה לחשוב על זה?" חייכתי לפחות ניסיתי
ניקול:"כן אין בעיה אני בינתיים יהיה במלון קרוב אליך ועוד יומיים אני יבוא ואני מקווה שתהיה לך תשובה" חייכה ובאה לחבק אותי.
אני:"תודה.." חיבקתי אותה והיא יצאה ליאור נכנסה וחיפשתי את המילים איך להגיד לה.
ליאור:"מה היא רצתה?" אמרה והתיישבה על המיטה
אני:"היא.. רוצה לקחת אותי ואותך מכאן."
ליאור:"מה?"
אני:"היא רוצה שנגור במקום טוב יותר מזה.."
ליאור:"ומה אמרת לה?"
אני:"שנחשוב על זה.."
ליאור:"ומה את מתכננת להגיד לה?"
אני:"לא יודעת.. מצד אחד זאת אחותי ואני אוהבת אותה אבל אני לא רוצה לעזוב."
ליאור:"אפשר להגיד לה שנבוא לשבתות אצלה"
אני:"כן ליאור, כל שבועיים ניסע לאילת"
ליאור:"כן"
אני:"את לא רצינית נכון?"
ליאור:"תתפלאי אני כן, מזה אכפת לך? אז ניסע אליה בשבתות ואולי גם באמצע השבוע.."
אני:"לא יודעת" שיחקתי בפאלפון שלי
ליאור:"תחשבי על זה יהיו שם חתיכים זה אולי יהיה רק לשבתות אבל תחשבי על זה זה לא שיש לנו משהו אחר לעשות בפנמייה…" חייכה וניסתה לשכנע אותי
אני:"טוב ..טוב רק עם את כל כך רוצה" צחקתי וחיבקתי אותה. התקשרתי לניקול ואמרתי לה שנבוא אליה בשבתות והיא שמחה והבינה שאנחנו רוצות להשאר פה בפנימייה. יצאתי לעשות סיבוב בחוץ ואז רוי תפס בידי וביקש שנדבר.